"מחסור באלפי נהגים מונע פיתוח תחבורה ציבורית ראויה"

ח"כ דב חניך . צילום : מרים אלסטר | פלאש 90

ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית, בראשות ח"כ דב חנין, התכנסה לישיבה שעסקה במחסור החמור בנהגי אוטובוס.

חנין פתח את הדיון בביקורת קשה על הממשלה, שלדבריו לא עשתה דבר בשנה האחרונה להתמודד עם המחסור. לטענתו, "המחסור בנהגים הוא אחד החסמים המשמעותיים ביותר העומדים בפני פיתוח התחבורה הציבורית בישראל, ולפי ההערכות חסרים כ-3,000 נהגים". הוא הזכיר כי לפני למעלה משנה קיימה ועדת המשנה ישיבה בנושא מעמד הנהגים. חצי שנה קודם לכן,וב-24 בנובמבר 2015 אף הוציא מכתב לשרי האוצר, התחבורה והעבודה בדרישה לשפר את מעמד הנהג, הן מבחינת המכרזים וכן התייחסות לשכרם, לתנאים הסוציאליים שלהם והתנאים הפיזיים של עבודתם. "לא יכול להיות ששום דבר לא קרה. אם הממשלה לא מסוגלת למשול אז שתתפטר ותיתן מקום לממשלה אחרת שתוכל לפתור את הבעיות", אמר.

יו"ר חברת 'סופרבוס', אלי בליליוס, אמר כי התחרות דרדרה את מקצוע נהג האוטובוס וכיום אין מי שרוצה לעבוד בתחום. הוא הוסיף כי מי שכבר מגיע לעבודה כנהג בתחבורה הציבורית עושה זאת כי זו האפשרות היחידה שלו להתפרנס, והכשרתו לוקחת בין חצי שנה לשנה. "גם אחרי שהשכר עלה ל-39 שקלים לשעה, נהג צריך לעבוד 250 שעות בחודש כדי להגיע לשכר של 12-13 אלף שקל ברוטו. כשנהג שעובר יותר מ-200 שעות בחודש, הדבר בא על חשבון הבטיחות, הביטחון וגם הנחמדות שלו", אמר. לדבריו, ב-3 השנים האחרונות המדינה גרפה כשני מיליארד שקל מתמלוגים וזה כסף שחלקו יכול היה להגיע לנהגים ומי שמתעשר מתחבורה ציבורית זו המדינה על חשבון הנהגים. מזכיר ועד עובדי 'אגד' בירושלים, שלמה כהן, אמר כי יש נהגים עם רישיון שמעדיפים לעבוד בעירייה בשכר נמוך יותר. הוא תיאר את התנאים הקשים שבהם עובדים הנהגים ואמר: "אני צריך לנקות את האוטובוס אחרי נסיעה ואין לי אפילו מקום לשטוף ידיים". יו"ר ועד עובדי 'אגד', יעקב וכניש, אמר כי המצב הולך לקראת פיצוץ. "ב'אגד' חסרים כ-500 נהגים ומתוך 500 שנקלטו בשנה האחרונה 400 עזבו. השבתנו את ירושלים ליום אחד, ואם זה ימשיך ככה נשבית את כל הארץ", אמר.

ח"כ יעקב אשר מ'יהדות התורה', אחד מחברי הועדה, לא אהב לשמוע את הדברים וטען כי משרדי הממשלה צריכים להבין שהתנאים הללו משפיעים בצורה משמעותית ביותר על חיי הנוסעים. "כשיש מחסור בנהגים בסוף זה מביא לפשרות ואין ספק שהתאונות האחרונות בהם היו מעורבים אוטובוסים לא התרחשו סתם", אמר. הוא הוסיף כי את המצוקה הקשה ניתן לראות בערים החרדיות, שם הצרכנים הגדולים ביותר של התחבורה הציבורית. ח"כ אורי מקלב, גם הוא מ'יהדות התורה', הוסיף כי כיום החברות יכולות להרוויח רק על חשבון הנהגים וזה מגיע לכדי התעללות, לדבריו. "אם המכרז היה נותן משקל גדול הרבה יותר על תנאי ההעסקה והשכר, במקום לתמלוגים, הדברים היו נראים אחרת".

מנכ"ל ארגון '15 דקות', גיל יעקב, ציין כי כיום יש 239 ישובים שלא מקבלים סף שירות מינימלי ועוד 99 ישובים שלא מקבלים שירות כלל, וכדי לסגור את הפער חסרים עוד 1,800 אוטובוסים. לדבריו, "התנהגות משרדי האוצר והתחבורה מראה שאין משבר, לא נעשה שום דבר והמצב ממשיך להידרדר".

מנהל המכון הרפואי לבטיחות בדרכים, ד"ר רז דקל, התייחס לעיכוב בהכשרת הנהגים ואמר כי "ב-20 השנים האחרונות אוכלוסיית המדינה גדלה ב-50%, מספר הנהגים כמעט והוכפל והתהליך במרב"ד (המכון הרפואי לבטיחות בדרכים) נותר ידני ופרימיטיבי, וכוח האדם לא השתנה ולו באיש אחד. אני מרגיש מאוד לא נעים שאני תורם לבעיה שלא מרצון, ובמשרד התחבורה מבינים שאי אפשר להותיר את המצב על כנו". מנהל אגף הרישוי, אפי רוזן, אמר כי משרד התחבורה החליט שהוא מוכן לשים כל סכום בהיבט של הרישוי. הוא התייחס לפיקוח על מפעילי התחבורה הציבורית ואמר כי במשרד יש בסך הכול רק 2.5 תקנים של מפקחים על כל חברות התחבורה הציבורית בישראל. "אנחנו צריכים לעשות את זה טוב יותר ואני מניח שאנחנו בדרך הנכונה", אמר.

היו"ר חנין אמר כי מדובר בלא פחות משערורייה, ודרש את התייחסות נציג משרד האוצר לעניין. נציג האוצר, הראל שליסל, אמר כי הממשלה העלתה ב-20% את שכר הנהג ושיפתה מפעילים קיימים על ההעלאה. הוא הסביר כי האפקט של זה "לא קורה בתוך יום יומיים", וכי "החברות יכולות במכרזים החדשים להעלות את השכר אף יותר ולגלם זאת במכרז".