לא רבים יודעים, אך בשנה האחרונה הגבירה רשות המיסים את הלחץ על אזרחי ישראל במטרה לצמצם את ההכנסות הלא מדווחות. ייתכן כי אזרחים תמימים שהשכירו במשך שנים דירות מגורים, כלל אינם זכאים לפטור ממס על דמי השכירות
עו"ד אלישע קסנר 01.06.2016
רשות המיסים. צילום: פלאש 90 רשות המסים מחפשת לא רק את בעלי החשבונות בשוויץ אלא גם את בעלי הנדל"ן הלא מדווח. רשות המסים הודיעה על הארכת נוהל גילוי מרצון אנונימי, שהיה אמור להסתיים בסוף החודש. לא רבים מודעים לכך כי במסגרת נוהל הגילוי מרצון, ניתן להצהיר ולהסדיר את החבות הפלילית ואת תשלום המס גם לגבי הכנסות מנדל"ן ולמעשה מכל מקור אחר.
בחודשים האחרונים, דומה כי רשות המסים מגבירה את הלחץ על תושבי מדינת ישראל בכל הנוגע להון ולהכנסות לא מדווחים. מידי כמה שבועות, טורחת רשות המסים לפרסם על עוד מעצרים של בעלי חשבונות לא מדווחים בבנקים בשוויץ, ועל עוד מאגר מידע של אלפי לקוחות ישראליים שהפקידו כספים בבנקים שוויצרים ש"נפל" לידי רשות המסים.
לכך יש להוסיף את ההודעות ששלחה רשות המסים ל-110,000 אזרחים בהן התבקשו להצהיר על מקורות ההכנסה וההון שלהם (גל נוסף של הודעות צפוי לצאת בשבועות הקרובים). הודעות אלו נשלחו לפי "סימנים מחשידים" – בעלי שלוש דירות מגורים ומעלה, אזרחים בעלי מספר חריג של כניסות ויציאות מישראל וכדומה.
אולם אם עד כה התרגלנו לחשוב כי רשות המסים מחפשת את בעלי החשבונות הזרים, או את אותם האזרחים המפיקים הכנסות מחוץ לישראל דווקא, הרי שבחודשים האחרונים חלה תפנית מסוימת בעלילה. החל מפרסום בדבר מעקב שמבצעת רשות המסים בניסיון למצוא קהלי יעד שמחזיקים על שמם מספר רב של יחידות דיור וניתוח מצבם הפיננסי (כמו למשל סקירת הכלכלן הראשי במשרד האוצר על איש שמחזיק 22 דירות, ודיווח לרשות המסים על שכר של 8,000 שקל), וכלה במעצר תקשורתי של בני זוג שנחשדים בהעלמת הכנסות שכירות בהיקף של מיליוני שקלים.
המשותף לכל אותם המקרים הוא הניסיון של רשות המסים להגביר את אכיפת תשלום המס לקהל יעד "חדש": אזרחים, שכירים בעיקרם, שאינם מחויבים על פניו בהגשת דוחות מס שנתיים, אולם מפיקים הכנסות לא מדווחות החייבות בתשלום מס. החל מהכנסות פיננסיות כמו ריבית, רווחי הון ודיבידנדים, בחשבונות בנק בחו"ל שלגביהם יכולת אכיפת תשלום המס קטנה. בישראל הבנקים הם שמנכים מס במקור על כל הכנסה פיננסית, ולכן בעלי חשבונות בישראל כמעט ולא נתקלים במצבים כאלה. וכלה בפעילות בתחום הנדל"ן, כגון מכירות של נכסי נדל"ן על ידי יחידים. לעיתים תוך ניצול פטורים ממס שבח. ובעיקר דיווח על הכנסות שכירות מדירות מגורים.
לצד הענישה על הכנסות לא מדווחות, פרסמה רשות המסים בספטמבר 2014 נוהל גילוי מרצון העומד בתוקפו עד ליום 31 בדצמבר השנה. במסגרת זו, נקבעה הוראת שעה בנוגע לגילוי מרצון שייעשה עד לסוף יוני, ומעניקה אפשרות לבצע הליך גילוי בשני מסלולים ייחודיים:
הראשון – הליך גילוי מרצון אנונימי: המאפשר את בירור חבות המס האזרחית מול פקיד השומה הנובעת מהגילוי מרצון – זאת מבלי לחשוף בשלב הראשון את פרטי המבקש. המסלול השני הינו מסלול מקוצר – המאפשר לקבל החלטה מהירה בבקשת הגילוי מרצון, זאת לגבי מקרים בהם ההון שנכלל בבקשת הגילוי אינו עולה על שני מיליון שקל, וההכנסה החייבת הנובעת ממנו אינה עולה על חצי מיליון.
מסלולים אלה נועדו להקנות לנישום המדווח "רוגע נפשי" הן בשמירה על אנונימיות בכל ההליך עד להגעה להסדר האזרחי מול פקיד השומה, והן בחוסר הוודאות הכרוכה בפרקי הזמן הארוכים בהם מונחת הבקשה על קרביה ופרטיה בפני מחלקת החקירות עד למתן החלטה. לאחרונה פורסם, כי בכוונת רשות המסים להאריך את הוראת השעה מעבר ליוני 2016.
לא כולם מודעים לכך כי הנוהל חל גם על עבירות מס שנעשו בישראל – דוגמת אי הצהרה ותשלום על הכנסות שכירות של דירות מגורים, וכן על עבירות לפי חוק מיסוי מקרקעין, חוק מס ערך מוסף ואף על תשלומי מכס, מס קניה ובלו.
כך לדוגמה, בקרב הציבור הרחב התפשטה הנחת היסוד כי הכנסה מהשכרה של דירת מגורים בישראל פטורה ממס, אולם לא רבים בקיאים בפרטי הוראת פטור זו. כך, ייתכנו מקרים רבים בהם אזרחים תמימים אשר השכירו במשך השנים דירות מגורים תוך מחשבה שהם פטורים ממס על הכנסת השכירות, כלל אינם זכאים לפטור זה (על ההכנסה כולה או מקצתה). במקרה של חיוב במס עומדות בפני הנישום מספר אלטרנטיבות לחיוב, ויש לשקול מהי החלופה ההולמת ביותר בכל מקרה ומקרה.
כך גם בתחום מיסוי מקרקעין. אומנם גביית מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה) אפקטיבית יותר, שכן לא ניתן לרשום עסקאות בטאבו ללא אישורי מסים. אולם גם בתחום זה קיימים מקרים רבים בהם לא שולמו מיסים כדין – החל בעסקאות שכלל לא דווחו לרשויות המס תחת ההנחה שניתן "להתגבר" על בעיות הרישום בטאבו באופן שלא יצריך דיווח, עובר בעסקאות שלא כל התמורות ששולמו בגין הממכר דווחו כראוי, ועוד כהנה וכהנה דוגמאות כיד הדמיון הטובה.
הליך הגילוי מרצון מעניק קודם כל חסינות פלילית עקב אי תשלום המס, בין אם מדובר במס הכנסה על השכירות או מס שבח ומס רכישה עם מכירה ורכישה של הנדל"ן. אולם הנוהל גם מאפשר לעיתים אפשרות בלתי חוזרת לקבלת הטבות מסוימות במישור האזרחי. שכן במקרים רבים ניתן להגיע להסכמה על ביטול חלקי או מלא של קנסות מסוימים, התחשבות ברכיבי ריבית ואף הגעה להסדרי תשלום נוחים.
ראוי להדגיש כי כל מקרה נידון לגופו. רשות המסים אינה מקבלת בקשות לגילוי מרצון באופן אוטומטי, ובמקרים מסוימים הבקשות אף נדחות. הסמכות לביטול קנסות, ריבית או הפרשי הצמדה מוקנית ממילא לפקידי השומה, אולם גם במסגרת הגילוי מרצון נעשה בהם שימוש במשורה, שכן עיקרון "לא יצא חוטא נשכר" עומד כנר לרגלי רשות המסים שרוצה להגביר, מצידה, את הציות לתשלום המס.
חשוב לשים לב, כי הנוהל המאפשר פניה אנונימית לרשות המסים כאשר יש לגלות את השם רק לאחר שנסגר גובה המס לתשלום, יסתיים באופן רשמי ב-31 ליוני, אם כי ייתכן שרשות המיסים תבחר להאריכו עוד.
15/06/2016 19:28
העיקר חסר מן הספר.
למה לא לכתוב מפורשות שדמי שכירות עד 5000 שקל פטורים ממס.
מי מנסה להלך כאן אימים – לא לכל אחד יש הכנסות של 8000 שקל משכירות..
15/06/2016 20:36
פתי, שים לב. בידיעה הזאת דווקא כתוב שיש פטור עד סכום של 5070 ש"ח
15/06/2016 20:37
סליחה. הנה הקישור:
https://main.c1006.privatecloudapp.io/%D7%A8%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%A1%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%95%D7%97%D7%AA-27-%D7%9E%D7%9E%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%90/
16/06/2016 0:52
תתנצל שירדת לפסים אישיים וכתבת בציניות פתי!
ואח"כ אתיחס אליך..
19/06/2016 22:59
חשוב לציין שהגם שיש פטור עד 5070 , אבל יש חובה לדווח ולקבל את הפטור