"נהיגה אוטונומית" הדרך לגן עדן או לגיהינום?

מכונית אוטונומית של ניסאן. צילום: Dong liu, שאטרסטוק

חברת 'מובילאיי' הישראלית שוקדת ביחד עם 'אינטל' ו'ב.מ.וו' – כל אחת מהם מובילה בתחומה – על ייצורו של רכב אוטונומי מלא בתוך כחמש שנים. מרצדס משיקה את ה-E קלאס החדשה, המכונית הראשונה שבה מותקנות מערכות נהיגה אוטונומיות מתקדמות בייצור סידרתי.

לעומת זאת, לאחרונה נרשם הרוג ראשון בתאונת דרכים "אוטונומית". הדבר התרחש במכונית טסלה שהייתה נהוגה על-ידי המערכת האוטונומית שלה (חצי אוטונומית). אז לאן בעצם מובילה אותנו הטכנולוגיה?

חובבי רכב אמיתיים נרתעים מאוד מהמערכות המשכללות שמסייעות לנהג בנהיגה, ובוודאי מאלו שנוהגות במקומו. הרי לא מסתבר שחובב קולינריה ייתן לרובוט לאכול במסעדות יוקרה במקומו. אלו יעדיפו תמיד רכב עם תיבת הילוכים ידנית, ללא חיישני בקרה ויציבות שינסו ללמד אותם איך לנהוג.

מאידך, בעידן הנוכחי, נהגי המכוניות עסוקים יותר ויותר, כך שלא נותר להם זמן לנהוג או ליהנות מהנהיגה ובוודאי שלא להחליף הילוכים….

במהלך השנים התפתחו טכנולוגיות המקלות על הנהג ומצריכות ממנו פחות ריכוז, מהגיר האוטומטי לבקרת השיוט וכן הלאה. אבל, וזה אבל גדול, הנהג החל להיות פחות ופחות מרוכז בנהיגה והעניין נעשה מסוכן יותר ויותר. בתגובה לכך הצטרפו אל תעשיית הרכב אמצעי הגנה, בקרת היציבות כסנונית ראשונה ובהמשך הגיעו שלל מערכות למניעת תאונות.

הקונפליקט בין הקלה על הנהג במאמץ הנהיגה לבין איבוד הריכוז שלו, הביא את המתכננים לחשוב על מכונית בנהיגה אוטונומית או בשמה העברי נהיגה עצמונית. (אל תצחקו).

מהי מכונית אוטונומית בעצם? ובכן, אוטונומיה היא היכולת לבצע מהלכים ולקבל החלטות באופן עצמאי. בעולם הרכב, מגדירים שש רמות לנהיגה אוטונומית: רמה 0 – בה האוחז בהגה עושה הכל ואחראי על הכל. רמה 1, היא למעשה תוספת של בקרת שיוט, באמצעותה הרכב שומר בעצמו על מהירות הנסיעה. רמה 2 מוסיפה לרכב את היכולת לקבוע את מהירות נסיעתו בעצמו בהתאם לתנועה ולמהירות החוקית (בקרת שיוט אדפטיבית) וכן לשמור לזמן מוגבל את הרכב בתוך נתיב הנסיעה.

רמה 3 מאפשרת לרכב לנסוע עצמאית ללא מעורבות נהג אך תחת פיקוחו המתמיד, בעיקר בכבישים מהירים. רמה 4 מאפשרת לרכב לנסוע ביותר מקומות וכבישים ללא כל מעורבות של הנהג. ורמה 5 – הגבוהה ביותר, מאפשרת לרכב לנסוע בעצמו לכל מקום גם ללא נוכחות נהג או נוסעים ברכב. כלומר שתוכלו לשלוח את הרכב בבוקר לחלק את הילדים במוסדות החינוך ואם תרצו הוא יעצור בחזור במכולת לקנות לחם וחלב…

ה-E קלאס של מרצדס

כל המכוניות הסדרתיות שנמכרות בעולם וגם בישראל, נמצאות עדיין בשלב השני של הסולם האוטונומי ואפילו המכוניות הניסיוניות של גוגל, שכבר חורשות את כבישי ארצות הברית למעלה משנתיים, ואפילו מעורבות בתאונות, עומדות כעת ברמה 3 בלבד. אפילו הן, שמסוגלות להגיב לתנועה באופן כמעט מלא, לצמתים ולמגוון דרכים, מחייבות פיקוח מלא של נהג בכל רגע נתון.

המשמעות היא שעולם הרכב עשה אמנם כברת דרך ארוכה לתוך העולם האוטונומי, ולדעת מומחים כבר הושגו שבעים אחוזים מהעבודה, אבל מסתר ששלושים האחוזים הנותרים הם הקשים ביותר. אלה זקוקים לשנים רבות של פיתוח ולמידה, ובעיקר יצירת בינה מלאכותית לומדת, שתתפעל את המערכות האוטונומיות.

כלומר יש צורך שהמערכת תלמד את עצמה על מקרים והתנהגות בכביש "שלה" ושל מערכות מקבילות.ובעצם, ההתפתחות בעולם האוטונומיה נעשית כיום במסלול התוכנה והקוד – השאלה היא מי ישיג ראשון אינטליגנציה מלאכותית. גוגל לדוגמה, כחברת תוכנה, מנצלת את כישוריה בתכנות כדי להצטרף לתחרות.

ולמה שהמכונית תיסע לבד? נכון אמנם שזה סוג של אסון עבור חולי ההגה, אבל אמצעי מבורך אצל רוב האחרים. אותם אלה שלא אכפת להם למסור את ההגה לאחר, בעיר, בפקקי התנועה, באוטוסטראדות המשמימות, בחיפושי חניה וסתם כשחוזרים הביתה אחרי חתונה בשעה מאוחרת עייפים ומרוטים. מדוע שהרכב לא ייסע בעצמו? כלי טייס ושייט הרי נהנים מהטכנולוגיה כבר כמה עשורים, הרי זה טבעי שבקרוב גם המכונית תיסע בעצמה

אחרי כל ההסבר הזה מובן מדוע כאשר החברות אותן הזכרתי בתחילת הטור, ערכו בסף השבוע האחרון מסיבת עיתונאים משותפת בגרמניה, והכריזו כי עד לשנת 2021 יציגו במשותף רכב אוטונומי מלא, יצר הדבר הד תקשורתי עצום.

הרי מדובר כאן בחברות שנמצאות בטופ העולמי. מובילאיי שהיא מהמובילות בעולם במערכות למניעת תאונות; אינטל אלופת הבינה המלאכותית; וב.מ.וו. שאין הרבה מה להוסיף ליד שמה כאשר מזכירים אותו…

עוד שחקנית מרכזית בתחום היא מרצדס שהשיקה בתחילת השנה האזרחית את סדרת ה-E קלאס החדשה שנחתה בישראל בתחילת השבוע הקודם. ב-E קלאס מערכות הנהיגה האוטונומיות המתקדמות ביותר שניתן למצוא ברכבים בייצור סדרתי. הראשונה היא מערכת ה"דרייב פיילוט" המאפשרת לרכב לשמור מרחק מהמכונית שלפניו גם בנסיעה במהירות של 210 קמ"ש! לבצע מעבר בין נתיבים באופן אוטומטי על-ידי הפעלת האיתות ולשמור על ההיגוי במהלך פניות.

מערכת נוספת מסוגלת לזהות מראש מצבי תאונה בלתי נמנעים ולהפחית את הפגיעה בנוסעי הרכב. כך למשל, תשנה המערכת את זווית המושב של הנוסעים כאשר זוהתה אפשרות לתאונה, תאפשר הרחקה מהירה של המושבים מאזור הפגיעה, תמתח את חגורות הבטיחות ותשמיע צלילי התראה. מערכת שלישית יודעת לזהות הולכי רגל באמצעות מכ"מ(!) ומאפשרת בלימת חירום.

בכביש היה חכם. כמה חכם?

קברניטי המיזמים הטכנולוגיים בתחום הנהיגה העצמונית מאמינים שככל שהידע והטכנולוגיה ישתכללו, ילכו ויפחתו תאונות הדרכים הקשות שרובן נגרמות על-ידי מה שמכונה "הגורם האנושי". אם נבחן את הדברים בהתאם למחקר שנערך על-ידי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, נגלה כי לא תשתיות לקויות ולא מצבן הבטיחותי של המכוניות היוו סיכון מרכזי, אלא עבירות נהיגה… כ-88% מכלל התאונות ו-79% מהתאונות הקטלניות נגרמו בשל עבירות נהיגה.

מהסיבה הזו הציגה גוגל לפני שנתיים מכונית ללא הגה ודוושות, נטולת בקרה אנושית הנשלטת אך ורק על-ידי הטלפון הנייד. זאת מתוך חשש שהנוסעים לא יהיו קשובים לתנאי הדרך ולהתרחשויות השונות, ולא יגיבו בצורה מועילה בניסיונם ליטול את השליטה מהמכונית האוטונומית.

רגע. אז אם הכל כל-כך טוב, מה כל-כך רע?

התשובה לכך ניתנה גם היא בשבוע שעבר. ג'ושואה בראון מאוהיו היה בעלים מרוצה של מכונית מסוג טסלה S מודל 2015. הוא נהג ברכב במצב של "בקרת שיוט מסתגלת". זו מערכת אוטונומית הכוללת יכולת שמירת מהירות, יכולת לקרוא שלטים של מהירות מרבית מותרת, עדכון אוטומטי של מהירות היעד, שמירת מרחק ממכוניות ומעבר נתיבים על ידי הפעלה של איתות הצד בלבד, וכל זה באופן אוטומטי כמובן.

בכביש מהיר ליד ויליסטון שבפלורידה, התנגשה מכוניתו במשאית שחצתה את הצומת, הטסלה לא האטה לפני התאונה כמצופה. גם לאחר הפגיעה ולאחר שגג המכונית נתלש, המשיכה המכונית לדהור עד שפגעה בעץ. ג'ושואה נהרג והפך להיות ההרוג הראשון בתאונה מנהיגה עצמונית של מכוניות טסלה.

החברה הוציאה הודעה שהסבירה כי חיישני המערכת הסתנוורו מאור השמש ומהעובדה שצבע המשאית המעורבת היה לבן. זה ההסבר לכך שהמערכת טעתה ולא זיהתה את התאונה שעומדת להתרחש. לטענת החברה מדובר במקרה קיצון והדברים יבדקו.

מהחקירה עלו שתי גרסאות ושתיהן מטרידות. לגרסה הראשונה, על-פי עדויות עדי ראיה, הנהג צפה בסרט בעת הנהיגה ובעצם כלל לא הסתכל על הכביש אלא סמך אך ורק על המערכת העצמונית של הרכב שהפעם לא עמדה לרשותו וקיפדה את חייו. מה שאומר בעצם, שכל עוד נדרש פן אנושי בנהיגה, אי אפשר לסמוך על המערכת לבדה. ככל שהמערכת תיעשה משוכללת, הנהג ישתעמם, יהיה פחות איתה, ולא יהיה זמין ברגע האמת כשיצטרכו אותו.

לגרסה השנייה שגם היא מגובה בעדי ראיה, הנהג כלל לא צפה בסרט ואף ייתכן כי כן היה מרוכז בנהיגה, אלא שהמכונית לא צייתה לו בגלל אותו שיבוש בחיישני הנהיגה. בהתאם לגרסה זו, אפשר לומר כי "הטייס האוטומטי" המשוכלל של טסלה הטיס אותו אל מותו מבלי לתת לו את היכולת להתנגד.

למרות שלא ניתן להשליך ממקרה בודד על הכלל, האירוע הזה השפיע מאוד על תעשיית המכוניות האוטונומית, ומניות טסלה צנחו מיד ב-13 אחוזים. החשש מפני אובדן שליטה על נהיגת המכונית, ואובדן של שיקול הדעת האנושי בכבישים, מטריד מאוד מומחים רבים.

יש גם מי שצופים ריבוי גדול של תאונות בתקופת המעבר למכוניות אוטונומיות בעולם. בתקופת הביניים ייסעו בכבישים מכוניות משני הסוגים, בעלות הרגלי נהיגה שונים לחלוטין. מדובר על תקופה שיכולה להימשך עשר שנים ואולי יותר.

גם השיקול המוסרי של מערכת הבינה המלאכותית עלה על הפרק. נניח במקרה של תאונה, כיצד תקבל המערכת החלטות. האם תעדיף את יושבי הרכב או את אלה שמחוץ לרכב, וכן הלאה.

בשנות השבעים יצאה חברת 'הסנה' במסע פרסום למניעת תאונות דרכים תחת הסיסמה "בכביש אל תיהיה צודק – היה חכם". וכאן נשאלת השאלה האם חכמה "טכנית" לכלי הרכב, היא אכן מעשה חכם בכביש, או שהדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות?