בין השנים תשע"ה לתשע"ו חלה עלייה במספרם של הסטודנטים החרדים באקדמיה. בשנה הקודמת למדו קרוב לרבבת חרדים במוסדות להשכלה גבוהה. רובן נשים. קצת יותר משליש מהחרדים שלמדו לתואר, הם גברים
יאיר גליק 06.11.2016
המכללה החרדית בימים טובים יותר. צילום: אביר סולטאן | פלאש 90 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת היום (א) נתונים נבחרים על מצב ההשכלה הגבוהה בישראל לרגל פתיחת שנת הלימודים האקדמית. מהנתונים עולה כי בשנת תשע"ו שבה והתחדשה מגמת העלייה במספר הסטודנטים, לאחר שבשנת תשע"ה נפסקה.
בשנת תשע"ו נוספו 3,600 סטודנטים, וזאת בעיקר הודות לעלייה במספר הסטודנטים הערבים (3,200) והחרדים (800). בלמ"ס אומרים כי המדינה השקיעה משאבים רבים במטרה להגדיל את מספר הלומדים באוכלוסיות אלו ומציינים כי מספרם של שאר הסטודנטים שאינם חרדים, ירד בכ-400.
בנוסף, נתוני הלמ"ס חושפים כי בשנת הלימודים הקודמת (תשע"ו) למדו 9,900 חרדים לתואר ראשון. זו עלייה של 8.8% לעומת השנה הקודמת. החרדים למדו בעיקר מקצועות מתחום החינוך וההכשרה להוראה (28.5%) ורק 32.5% מהסטודנטים החרדים שלמדו בשנה הקודמת הם גברים.
עוד עולה מהנתונים כי בישראל היו בשנה הקודמת 63 מוסדות להשכלה גבוהה. בהם למדו 314.4 אלף סטודנטים. שימו לב למספר הגבוה של סטודנטים באוניברסיטה הפתוחה (46.2 אלף). מוזרה העובדה שלמרות העתיד שנשקף לתלמידי מדעי הרוח, מספרם של אלה גבוה עדיין. כ-60% מהסטודנטים החדשים לתואר ראשון למדו מדעי החברה או מדעי הרוח, כ-70% מהסטודנטים לתואר שני למדו מדעי החברה או מדעי הרוח (37.6% ו-31.2%, בהתאמה). הדבר מפתיע לנוכח יכולתם של בוגרי מדעי הרוח למצוא עבודה. אין נתונים על מספר החרדים בפקולטות אלו. ניתן רק להניח שאם כבר, מדובר במספר זניח ושולי למדי.