סיאט אלהבמרה; האם שווה להשקיע עוד כמה גרושים?

בהתחשב בכך שטויוטה סיינה הורדה מן הכביש, כלומר, 'אלבר' הפסיקה לייבא אותה עד להודעה חדשה; ואחרי שגם פורד הפסיקה לפי שעה את ייבוא הגלקסי ואס-מקס, נותרו בקטגוריית המיני-וואנים שבעה מקומות המרווחים רק שלוש מתחרות: קרייזלר גראנד ויאג'ר – שרק יחידות בודדות ממנה נמכרות מידי שנה, ב.מ.וו סדרה 2 גראן טורר – וסיאט אלהמברה.

במאמר מוסגר: מעבר להנ"ל מציעות וולוו, אאודי, מרצדס, פורד וחברות נוספות רכבי פנאי-שטח מפוארים עם שבעה מקומות, שמחירם עומד בממוצע על 400 אלף שקלים, קצת רחוק מהישג ידה של משפחה חרדית ממוצעת. אה, ויש גם את רכבי הפנאי-שטח עם שבעה מקומות דוגמת אאוטלנדר, סורנטו, אקס-טריילר ועוד הזולים יותר.

אז סיאט אלהמברה הוא מיני-וואן די מושלם. כן, הוא יקר יחסית למתחרות, אבל זה בגלל מה שהוא מציע. מבחינת נוחות ומבחינה מכאנית, האלהמברה הרגישה לי כמו מכונית מנהלים – רק בגרסת שבעה מקומות ובתנוחת ישיבה גבוהה.

מרווחת לשבעה נוסעים

באבזור תמצאו מושבי עור; הגה מעור ועליו מתגי שליטה; שליטה על מערכת השמע ועוד; מערכת מולטימדיה נחמדה שדוברת אנגלית בלבד ובלי GPS; קרוז קונטרול אבל בלי לימיט; וסאן רוף שנפרס עד סוף המושב השני.

הדשבורד רך מאוד, ומושבי העור אותם הזכרנו קודם לכן נוחים גם הם לנסיעה, דבר חשוב למי שנוסע עם המשפחה למקומות רחוקים (רק חבל שבמכונית המבחן, הם, ופנים המכונית, היו מלוכלכים).

שתי הדלתות המיועדות ליושבים בשני המושבים מאחור נפתחות חשמלית – כאשר לוחצים על הידית. על גב המושבים הקדמיים ישנם מסכי וידאו גדולים, מתקנים לכוסות וגם מדפים שממוקמים במקום מאוד לא נוח. מערכת המיזוג מפוצלת לנהג ולנוסע שלצידו, ופתחי אוורור –כולל שליטה – יש גם ליושבים במושב השני.

בניגוד למיני-וואנים סטנדרטיים, הצפופים להחריד, בסיאט הזו יצרו שורה שלישית גבוהה ונוחה מאוד לילדים, וגם לבוגרים. גם השורה השנייה, כמובן, מרווחת מאוד, והרצפה השטוחה מסייעת לתחושת הרחבות.

משהו חשוב במיוחד: כל חמשת המושבים ניתנים לקיפול בנפרד, וגם ניתנות להשטחה מוחלטת לטובת מטען. תא המטען עמוק, גדול ויש בו המון מקום יחסית למתחרות. וזה חשוב כל-כך, ובעיקר נדיר בעולם המיני-וואנים, שאינם אלא מיני-מיני-וואנים.

 

מעצבן: יקרה אבל שווה

ומה עם הנסיעה: היא נוחה מאוד, והרכב יציב ומתפקד היטב גם במהירות גבוהה. המנוע, בנפח 1,400 סמ"ק TSI, מגיע עם 150 כוחות סוס, והוא בשרני מאוד – וללא ספק מהטובים ביותר שניתן למצוא בקטגוריה. תיבת ההילוכים אוטומטית, עם ששה מהלכים.

הבעיה ברכב נעוצה בכך שהוא מעט מיושן. כלומר: הוא מצויד בכל טוב, אבל מערכת המולטימדיה לדוגמא אינה מתקדמת ביחס למתחרות – הדוברות עברית; גם העיצוב החיצוני לא עבר שדרוג, בניגוד לדגמי סיאט האחרים, וחבל. מה שהיה טוב ויוצא דופן ב-2014, אינו בהכרח מתאים ל-2016.

צריכת הדלק של המכונית הזו עמדה על ליטר דלק אחד לכל תשעה קילומטרים של נסיעה משולבת, לא הנתון הכי טוב בסביבה, וחבל.

עם תג מחיר של 210,900 אלף שקלים, אלהמברה היא ממכוניות המיני-וואן היקרות ביותר, אבל בהתחשב בכך שהיא מיני-וואן אמיתית, עם מרחב מושלם, תא מטען מכובד בהחלט ומנוע טוב – זה כנראה שווה כל שקל. והנה קיבלתם תשובה לשאלה שבכותרת.

מבט מעזרת הנשים: כנראה מכונית המיני-וואן (לא כולל רכבי הפנאי-שטח היקרים בני שבעה מקומות הנ"ל) הטובה שנסעתי בה. הנסיעה שקטה, חלקה, ונוחה מאוד. ולילדים היה גם שפע של מקום, וגם תעסוקה בזכות מסכי הוידיאו. המחיר יקר, אבל אם אתם רוצים מכונית קרובה למושלמת, כנראה שזו האלהמברה.

נתונים: מחיר, לגרסה הנבחנת: 210,900 שקל | מנוע: 1,400 סל"ד טורבו, 150 כוחות סוס | מומנט: 25.4 קג"מ ב-2000 סל"ד | האצה מ-0 ל-100: 9.9 שניות | צריכת דלק: 1 ל-9 | תא מטען: 300 ליטר | בסיס גלגלים: 2920 מ"מ | דרגת זיהום אוויר: 14 | 7 כריות אויר

—

מעלות: מנוע, מרווח פנים, תא מטען | חסרונות: צריכת דלק, מערכת מולטימדיה דוברת אנגלית, למה לא להוריד 11 אלף שקל ולהפוך את אלהמברה לתחרותית יותר?