עסקת טיעון נוספת בפרשת המרמה הגדולה של כ.א.ל

סליקת אשראי | צילום: יונתן סינדל, פלאש 90

מספיחי פרשת חברת כרטיסי האשראי כ.א.ל. המחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה הגישה לבית משפט השלום בתל-אביב כתב אישום נגד איש העסקים דיטמר קנוכלמן, בגין סיוע לקבלת דבר במרמה בפרשת סליקת ההימורים של החברה. במקביל לכתב האישום, הודיעה הפרקליטות לבית המשפט על הסדר טיעון שהושג בין הצדדים, במסגרתו יודה קנוכלמן בכך שכאשר שימש נציג של מספר חברות שעסקו בשנים 2008-2010 בתחום סליקת האשראי באינטרנט, סייע לפעילות המרמה רחבת ההיקף של חברת כ.א.ל ובכיריה אז.

בדצמבר 2011 פתחה היחידה הארצית לחקירות הונאה במשטרת ישראל בחקירה גלויה נגד כ.א.ל, בכיריה ואחרים. במהלך החקירה נבחנו חשדות לפיהם בשנים 2006–2009 רימו החברה ומנהליה ארגוני אשראי בינלאומיים וביצעו עבירות של הלבנת הון, שוחד וקבלת דבר במרמה, בהיקפים של מיליארדי שקלים.

כחלק מפעילות המרמה הנרחבת לכאורה של החברה ובכיריה, קלטה כ.א.ל לסליקה אתרי הימורים רבים באינטרנט, בהם הימרו מהמרים אמריקאים, זאת בניגוד להנחיות ולנוהלי ארגוני האשראי הבינלאומיים. לשם כך הסוותה כ.א.ל את סליקת עסקאות ההימורים ונתנה להם כסות של פעילות בתחומי מסחר לגיטימיים אחרים.

לפי כתב האישום, קנוכלמן ייצג מאגד שאיגד תחתיו אתרי הימורים שנסלקו על ידי החברה וסיכם עם מנהלי כ.א.ל שחברתם תקלוט לסליקה במרמה עסקאות של אתרי הימורים זאת באמצעות קידוד העסקאות כאתרי ארנק אלקטרוני. היקף פעילות המרמה שקנוכלמן סייע לסלוק בכ.א.ל עומד על עשרות מילוני שקלים.

במסגרת הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים נקבע כי קנוכלמן ייקח אחריות מלאה על מעשיו, ויודה כי בפעילותו העבריינית המשותפת עם כ.א.ל, סייע להונות את ארגוני האשראי הבינלאומיים והמנפיקים האמריקאים לחשוב שמדובר בסליקה של פעילות מסחרית לגיטימית.

הצדדים יבקשו מבית המשפט לגזור על קנוכלמן שישה חודשי מאסר על-תנאי, קנס בסך 1.5 מיליון שקל, וחילוט של 7.5 מיליון שקל נוספים, שהם רווחי העבירה שהגיעו לידיו. בפרקליטות אמרו כי המדינה רואה חשיבות רבה בקבלת האחריות כבר בשלב זה, ולכן הסכימו לענישה מתונה ביותר.

הסדר הטיעון הזה מהווה שלב נוסף בטיפול בפרשת המרמה הגדולה הזו, זאת לאחר שבאפריל האחרון הורשעו במסגרת הסדר טיעון שני מעורבים נוספים בפרשה, ובחודש שעבר נחתם הסדר עם חברת כ.א.ל, בו לקחה אחריות על המעשים שנעשו בחברה-הבת והשיבה לקרן החילוט 85 מיליון שקל, שהם הכספים שהתקבלו במסגרת עבירות המרמה. אם בית המשפט יאשר את הסדר הטיעון, יסתכם היקף האכיפה הכלכלית בפרשה עד כה ב-97 מיליון שקל.