עשרות חברות תעשייתיות נאלצו להקפיא תוכניות מחקר ופיתוח בעקבות עצירת תקציבי המדען הראשי במשרד הכלכלה. התעשייה הקיבוצית: לעצירת התקציב משמעות הרסנית
אבי יוסף 05.09.2016
מחקר ופיתוח אלקטרוניקה. צילום: science photo | שאטרסטוק המדען הראשי במשרד הכלכלה הודיע למפעלי התעשייה על הפסקת אישור תוכניות השקעה חדשות, וזאת בשל עצירת התקציב לשנת 2016. כתוצאה מכך נאלצו כ-60 חברות תעשייתיות ובהן חברות קיבוציות להקפיא תוכניות מחקר ופיתוח בתחומי ההייטק, הפלסטיקה, המזון והמתכת, בהיקפים של עשרות מיליוני שקלים
מנכ"ל איגוד התעשייה הקיבוצית, אודי אורנשטיין, קרא לשר האוצר המשמש גם כשר הכלכלה, למצוא את הדרך לשחרר את הפקק שנוצר באישור תוכניות השקעה חדשות במו"פ ולא לדחות אותן לשנה הבאה.
"כבר הוכח במחקרים רבים שכל שקל המושקע במחקר ופיתוח הוא ההשקעה בעלת התשואה הגבוהה ביותר. הסכומים בהם מדובר מתחלקים בין המדינה והמפעל. בקנה מידה של תקציב המדינה מדובר בסכומים לא גבוהים, אבל עבור החברה מדובר בעולם ומלואו. עבודת המו"פ בונה במקרים רבים את פריצת הדרך הבאה. כמה מהחברות הקיבוציות המובילות בתחומן בקנה מידה עולמי עשו את צעדיהן בעזרת הסיוע של המדען הראשי, והחזירו למדינה את ההשקעה בתגמולים מהרווחים", אמר אורנשטיין.
נחמיה הן, מרכז תחום החדשנות בתעשייה הקיבוצית, אמר שהסיוע שמגיש משרד המדען הראשי מדי שנה למאות מפעלים, בהם עשרות מהתעשייה הקיבוצית, הוא מהזרזים החשובים ביותר לקידום התעשייה, עידוד החדשנות ושמירה על מובילות, לעיתים מובילות עולמית, בתחומים רבים.
"בתעשייה הקיבוצית, שרובה תעשייה מסורתית מתקדמת, יש להשקעות המבוצעות במו"פ חשיבות עליונה. לעצירת התכניות או דחיית מימושן עקב העדר התקציב המיועד לכך, תהיה משמעות הרסנית המנוגדת לצו השעה של חיזוק וקידום התעשייה הישראלית בכלל, ועידוד התעשייה הפרושה בפריפריה ולאורך הגבולות", אמר הן.