החשב הכללי במשרד האוצר מפרסם את יחס החוב לתוצר בשנה האחרונה • מה ההשפעה של יחס החוב לתוצר, ומדוע זה משנה האם היחס הוא גבוה או נמוך? • מה שונה כעת ביחס החוב לתוצר לעומת המשבר הכלכלי של 2008?
שי קליין 30.01.2019
השר כחלון | צילום: נועם רבקין - פנטון, פלאש 90 שיעור החוב הציבורי מהתוצר לשנת 2018 הסתכם ב- 61.2% לעומת 60.5% בשנת 2017, שיעור החוב הממשלתי מהתוצר הסתכם ב- 59.7%. בעשור החולף ירד שיעור החוב הציבורי מהתוצר בכ-11%. כך עולה מאומדן ראשון של יחס החוב לתוצר בשנת 2018, שפרסם הבוקר החשב הכללי, רוני חזקיהו.
'ביזנעס' מתרחב בניו-מדיה: מהיום, כל העדכונים – גם בוואטסאפ!
כלכלת ישראל עולה, האבטלה נמצאת בשפל היסטורי, ישראל מובילה במדד החדשנות העולמי (למרות שבמדד השחיתות ישראל מגיעה רק לעשור הרביעי) ובכל יום אנו שומעים על אקזיט אחר של חברה ישראלית, אחת שנמכרת לסמסונג והשניה שנמכרת לאינטל. אך למרות זאת, יש עוד הרבה לאן להתקדם, בפרט בתחום החוב הציבורי והממשלתי.
היום (ד') מפרסם החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו, את האמדן הראשון לשיעור החוב הציבורי והממשלתי מהתוצר לשנה האחרונה, שנת 2018. על פי האמדן, החוב הציבורי הכולל חובות של רשויות מקומיות עולה ועומד על 61.2%. שיעור החוב הממשלתי מהתוצר גם הוא צפוי לעלות, עד לרמה של 59.7%, שזה מעט פחות מהיעד של 60%, זאת על פי אמנת מאסטריכט, שנקבעה במקור כיעד לשנת 2020 ולמעשה השגתו הוקדמה במספר שנים.
היחס בין החוב לתוצר, הוא רכיב משמעותי בחוזק הכלכלי והפיננסי של ישראל והוא משפיע מאוד על דירוג האשראי של המדינה. האמדן הסופי אמור להתפרסם בדו"ח השנתי של יחידת החוב באגף החשב הכללי במשרד האוצר שצפוי להתפרסם בקרוב.
במשרד האוצר אומרים כי הגידול ביחס החוב נובע בעיקר מהפיחות של השקל אל מול האירו והדולר בשנה האחרונה, כמו כן משיעור האינפלציה שעלה בהשוואה לשנים קודמות. שני הגורמים משפיעים הן על חלק החוב שצמוד למדד וכן על ערך החוב שנקוב במט"ח. במטה החשב הכללי מציינים אף את הגידול הנמוך במדד מחירי התוצר ביחס לגידול במדד המחירים לצרכן. זאת, כגורם נוסף שהשפיע השנה על יחס החוב לתוצר.
בשורה התחתונה, למרות העליה בשנה האחרונה, ישראל בולטת לטובה מבין רוב המדינות בירידה המצטברת ביחס החוב לתוצר מאז המשבר הפיננסי העולמי בשנת 2008, שעומדת כעת על כמעט 11% פחות.
בעקבות פרסום הנתונים, אמר שר האוצר משה כחלון, כי "המשק הישראלי חזק מאוד, אנו ממשיכים לעמוד ביעד שהצבנו לשנת 2020 על פי האמנות הבינלאומיות. הדירוג הגבוה ממנו נהנית המדינה הינו תוצאה של משמעת פיסקלית", כך כחלון.
החשב הכללי במשרד האוצר, רוני חזקיהו אמר, כי השנה תרמו גורמי השוק לגידול ביחס החוב לתוצר הממשלתי לאחר שב-2017 דווקא הייתה ירידה. "עם זאת, אנו עדין מצויים בסביבת יחס חוב-תוצר נמוכה בהשוואה היסטורית ובהשוואה למדינות ה-OECD וחשוב להמשיך במגמת ההפחתה וביעדי מאסטריכט".
יוסי פריימן, מנכ"ל פריקו ניהול סיכונים, מימון והשקעות התייחס לנתוני האוצר שמעידים על הגידול ביחס החוב תוצר של מדינת ישראל, ואמר כי "היות והאוצר משתדל שלא להתחרות עם החברות המקומיות על כספי הגיוס של המוסדיים, הוא פונה בשנים האחרונות יותר ויותר לגיוס של מימון לחוב הממשלתי במקורות בחו"ל. השנה רשם האוצר גיוס שיא של חוב באירו. מרכיב החוב הזר מתוך החוב הממשלתי גדל בצורה דרמטית בשנים האחרונות, לכן השפעת השינוי משער החליפין ובמיוחד על רקע הפיחות מהשער הנומינלי האפקטיבי. כאשר המטבעות כמו האירו מתחזקים ולמדינת ישראל אשראי מוגדל במט"ח, אז ברור שיש לזה השפעה על היקף החוב במונחי המטבע המקומי. צריך לזכור שמדובר על פיחות של למעלה מ-10% ביחס לשנה שעברה בשער החליפין והפיחות מגדל את החוב. העלייה הזמנית ביחס החוב תוצר של מדינת ישראל לא מהווה בשלב זה סיבה לדאגה, אך אם המגמה תימשך בטווח היותר ארוך, עלולה להיות לזה השפעה על דירוג האשראי של מדינת ישראל".
"למרכיב יחס החוב תוצר משמעות רבה לעלות הגיוס של חברות ממשלתיות והמדינה בשווקים הגלובליים. לכן, תשומת הלב בהחלט מופנית לנתון המשקף את החוסן של המשק הישראלי. ההחלטה של אינטל לבצע השקעה כה משמעותית בישראל, שהיא הבעת אמון במשק ובמיוחד בפוטנציאל הטמון בכוח העבודה ביציבות הכלכלית וביציבות הגיאופוליטית של מדינת ישראל", הסביר מנכ"ל פריקו.
בהתייחס לשוק המט"ח, אמר פריימן כי "שוק המט"ח המקומי ממשיך להתנהל בתחום שערים צר, כאשר פעילות נקודתית עונתית ורכישות המט"ח של חברות האנרגיה, מספקות רשת הגנה הבולמת את ירידת שער הדולר אל מתחת לרמת 3.65 שקלים. אין שינוי בהערכתנו לפיה בטווח הארוך עודפי ההיצע המופנים למשק הישראלי ימשיכו לתמוך בייסוף השקל. היצעי מט"ח משמעותיים מצד יצואנים וחברות הייטק כבר מעל לרמת 3.685 שקלים לדולר, בולמים בשלב הנוכחי את התחזקות הדולר אל עבר רמת 3.7-3.72 שקלים. לאור ההערכה כי הבנק המרכזי האמריקאי, לא ישנה בישיבתו היום, את שער ריבית הדולר, לא צפויה השפעה על המסחר בדולר שקל, בשל שינויים בפערי הריביות".