פסק דין תקדימי: שינויים פנימיים בדירה לא מצדיקים איחור מסירה

קובי גדעון פלאש90

הפסיקה נרשמה בעקבות עתירה של בני זוג שרכשו דירה בפרויקט בקרית אתא. על פי החוזה הקבלן התחייב למסור את הדירה בתום 18 חודשים מיום חתימת החוזה. בפועל, הדירה נמסרה שבעה חודשים וחצי אחרי המועד.

בני הזוג פנו לקבלן ודרשו לקבל ממנו פיצויים כפי שמתחייב בחוק. הפיצויים עומדים על סכום ששווה לדמי שכירות של דירה דומה בגודלה ובמיקומה, כפול 1.5. אלא שאותו קבלן סיכם עם בני הזוג בחוזה כי אם הם יבקשו לבצע שינויים בדירה – כל שינוי שכזה יגרור שישים ימים נוספים איחור.

הקבלן כמובן לא הסכים לשלם את והערעור התגלגל לכמה ערכאות עד שהגיע לבית המשפט העליון, והשופטת דפנה ברק ארז קיבלה את בקשת הערעור וקבעה כי יש לפצות את בני הזוג.

"אין להקל ראש בקשיים העומדים בפני רוכשי דירות, שעלולים למצוא עצמם שבויים בידיו של קבלן הממאן לפצותם חרף האיחור במסירת הדירה", כתבה השופטת ברק-ארז. כאשר "הרוכש – שבמקרה הטיפוסי כבר שילם את מרבית התמורה – חושש כי עמידה על זכויותיו בשלב זה, שבו האיחור כבר היה למציאות קיימת, עלולה להוביל לעיכוב נוסף במסירה".

לדברי ברק-ארז, "אפשר שהחוזה יכלול טבלה המפרטת מועדים חדשים או פרקי זמן קבועים ומוגדרים בגין בקשת שינויים מסוימים. אולם כאשר חוזה המכר קובע הוראה רחבה המאפשרת לקבלן לדחות את מועד המסירה בלי לקבוע מועד חדש באופן ברור, הרי שאין לפנינו הסכמה חוזית חדשה אלא תניית פטור מובהקת" – וזו סותרת את סעיף 5 לחוק ולכן אין לה תוקף.

על כן, קבעה השופטת, הסעיף בחוזה מנוגד לחוק. בני הזוג יקבלו מהקבלן תשלום נוסף של 12 אלף שקלים (בנוסף לתשלום שכבר קיבלו על האיחור שניתן בבית המשפט המחוזי) וכן סכום של 20 אלף שקלים כהוצאות משפט.