מסירים כפפות: "ציבור אוכלי החריימה והג'חנון לא נלקח בחשבון"

דגני בוקר מתוצרת תלמה. צילום: הדס פרוש | פלאש 90

זוכרים את שתיקת הכבשים של העיתונות החרדית בפרשת חיידק הסלמונלה שנמצא בקורנפלקס של תלמה, כשרק העיתון יום ליום המזוהה עם ש"ס היה הראשון ששבר את החרם וכתב את כל האמת – כעת מגיע פרק ב' בעלילה, והפעם משרד הפרסום החרדי מימד "עולה על הגריל".

בטור שמפרסם היום (ה) ביום ליום תחת הכותרת העוקצנית, "זה לא רק החיידק, זה המימדים שלו", הם מאשימים את פרסום מימד בסחיטה של מערכת השיווק, האשמה חמורה של ממש.

"הכישלון, או שמא יש לומר 'הרשלנות' הקשה יותר מכל, אינה חבויה בעיקר באיום של החיידק. שכן, מומחים למחלות זיהומיות מסבירים, כי גם אם נדבקתם בחיידק הסלמונלה, אין ממש סיבה לרוץ לרופא באופן מיידי ואף לא ממש מתים מזה, אלא אם כן המחלה נמשכת ביתר שאת יותר מכמה ימים", נכתב בטור, "הכישלון הנועז והאמיתי טמון דווקא במשרדי היח"צ והפרסום, בדגש על המשרדים החרדיים שמשרתים את הציבור החרדי, שפעלו מאחורי הקלעים לשבש הליכי פומביות למקרה העגום הזה.

וכאן ההתקפה עולה שלב: "עיתון 'יום ליום' כידוע, היה החלוץ הראשון והיחיד בעיתונות החרדית שלא חת מפני הלחצים והאיומים עד כדי סחיטה שבלטו בכל שאר העיתונים החרדיים, כאשר אלה מילאו פיהם מים בכל הקשור לפרשיית הסלמונלה וחלק מהם דיווח על כך בשפה רפה בלבד.

"אולם, אין זה מוציא מכלל האיוולת את העוול הנורא שנעשה במסדרונות משרדי השיווק והפרסום של הציבור החרדי, כאשר הם דאגו להבטיח סך אתנן של עמודי פרסום או לחלופין העמידו בסכנה את מכסת הפרסום שיקבלו העיתונים החרדיים, בניסיון להבטיח שחלילה לא ידווחו או יפרסמו דבר וחצי דבר על המחדל הבריאותי של 'יוניליוור' בקורנפלקס.

האיומים על הפסקת פרסום

והנה אנחנו מגיעים לאיומים: "סמנכ"ל מחלקת השיווק והפרסום במערכת עיתון 'יום ליום' מספר על איומים שקיבל מידי אחד המשרדים הבולטים בציבור החרדי, מיד לאחר התפרצות הפרשה של 'יוניליוור'. "שיהיה לך ברור", נאמר לו על ידי נציג באותו משרד ובאישור הבעלים, "אתה תראה שאף אחד מהעיתונים 'שלנו' (בציבור החרדי) לא יפרסם מאומה על המקרה. קח בחשבון שכדי שלא ייווצר מצב שחברת יוניליוור תשנה את מכסת הפרסום אצלכם, עדיף שתימנעו גם אתם מלפרסם".

מיודענו במחלקת הפרסום שאל את הנציג, האם דבריו מהווים איום? למרבה הפתעתו, השיב לו הנציג בזו הלשון: "קח את זה איך שתרצה". אם לדייק, המסר אכן נלקח כאיום, ולפתע קיבלה הפרשה 'מימד' בוטה ואחר לחלוטין.

ועכשיו זה עובר לרקע העדתי ויום ליום סוגר חשבון עם פרסום מימד שככל הנראה מדיר אותו בצורה כזו או אחרת ממפרסמים: "אולם, כותב הטור יכול להעיד כי אין זו הגישה הפסולה היחידה הנהוגה במשרד זה, שבעליו נמנים עם הסקטור האשכנזי החסידי. בהפקה גרנדיוזית שהשיק המשרד לא מזמן, במפעל הייצור של בירות קרלסברג בישראל, ושבו השתתף אף כותב השורות, נחשפתי לאטימות ולהתעלמות המוחלטת של משרד פרסום זה בהבנה וביחס כלפי מגוון האוכלוסייה בציבור החרדי. מאופי הקמפיין שהפיק המשרד עבור ’קוקה קולה’ ישראל לציבור החרדי, התברר, כי בעיניהם הם רואים את מכלול הציבור החרדי משל היו רואים רק את עצמם. כלומר, מבחינתם, רק המגזר האשכנזי קיים ותו לא.

"היינו שם קבוצה מכובדת של עיתונאים חרדיים מכלל העיתונים של החברה החרדית. באנו לשמוע איזה מימד יעניק משרד זה בהשקה החדשה שלו לבירות קרלסברג וטובורג בהכשר המהודר של הרב לנדא עבור הציבור שלנו.

"ההפקה הייתה מושלמת. העיצוב, המראה, כמו גם הקריאייטיב היו נהדרים, אלא שהניחוח של הקופירייטינג היה פגום למדי, והוא, יש לציין, העיב על כל החגיגה.

"בסדרת הפרסומות שכללו טיזרים, דאג המשרד לשכתב רעיונות מבית היוצר האידישאי החסידי, שככל הנראה שאף לדבר אך ורק לקהל היעד שלו. אחרת, לא יובן כיצד ביקש אותו משרד פרסום לקדם מכירות של הבירה הכשרה בכל גווני הקשת של הציבור החרדי.

"בניסיון להלהיב את הציבור לשתות בירה קרלסברג, נכתבו במודעות משפטי גירוי כגון אלה: "סלטים, טש'ולנט, בירה"… "הרינג, קוגל, בירה"… "געפילטע פיש, ארבעס, בירה"… כאשר במקביל, מעל המשפטים הללו הופיעה לדוגמה הכותרת – "קידוש בשטיבל".

"הגימיק אולי נחמד, אפילו משעשע במקצת, אבל גם מי מאתנו שאוהב את המאכלים האשכנזיים שנמנו לעיל, לא יכול היה להימלט מהעובדה שהמודעות פנו באופן צורם לסקטור ספציפי בלבד בחברה החרדית, בשעה שציבור אוכלי החמין, החריימה, הג'חנון, המטבוחה והבקלוואה, כלל לא נלקחו בחשבון, כאילו לא היו נתח נכבד, חשוב ומרכזי ביהדות החרדית.

"דומה, כי חיידק הסלמונלה כבר שרץ לו עמוק בין כותלי אותו משרד פרסום, שניחוח הגזענות והאפליה על רקע העדתי הורגש היטב בקופירייטינג של הרעיונאים שלו.

"לא ייפלא אפוא, שגם כאשר חיידק הסלמונלה נכנס לקערת הקורנפלקס, בחר משרד זה להזהיר את העיתונים מקרב מחננו, שלא ליידע את הציבור על הסכנה האורבת לו בצלחת", מסיים כותב הטור שבוודאי עוד יעורר הדים רבים בשל התקדים שיש כאן.