קצב העלייה בשכירת דירות מתגבר, 38% מהשוכרים גרים בתל אביב

בשנים 2022-2013 נגרעו ממלאי הדיור הציבורי כאלף דירות בממוצע מדי שנה.

• יותר ממחצית מהדיור הציבורי נמצא במחוז הדרום (36.2%) ובמחוז הצפון (19.4%).
• בשנים 2022-2021, ב-15.0% מהדירות בשכירות התחלפו השוכרים. בחיפה, בבאר שבע ובתל אביב-יפו שיעור הדירות שבהן התחלפו שוכרים גבוה יחסית.
• בערים הגדולות שבהן 100 אלף תושבים ויותר, נמצא כי במבנים עם 20-11 דירות אחוז השכירות הוא הגבוה ביותר (35.2%), לעומת 14.6% בלבד במבנים קטנים שבהם 2-1 דירות.
• 4% מהדירות שבהן המחזיקים הם יהודים, הן בשכירות, 11.8% מהדירות שבהן המחזיקים הם ערבים ו-62.2% מהדירות שבהן המחזיקים הם אחרים.
• ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, חלקם של המחזיקים בדירות בבעלותם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד.
• בשנת 2021, אחוז הדירות בשכירות בישראל עמד על 27.4%. לשם השוואה, במדינות האיחוד האירופי האחוז הממוצע של משקי הבית המתגוררים בשכירות היה כ-30.1%.

נכון ליולי 2022 היו בישראל כ-2.85 מיליון דירות/יחידות דיור למגורים, מתוכן 2.03 מיליון דירות בבעלות שהן 71.3% מכלל הדירות, כ-803 אלף דירות בשכירות (28.1% מהדירות) וכ-17 אלף דירות בדיור המוגן הפרטי (0.6%).

בשנת 2022, כ-2.6 מיליון דירות היו בעיריות ובמועצות מקומיות, מתוכן 1.86 מיליון דירות בבעלות ו-732.2 אלף דירות בשכירות (28.1%).

במועצות אזוריות היו כ-248.2 אלף דירות, מתוכן 176.7 דירות בבעלות (71.2%) ו-70.6 דירות בשכירות (28.5%).

בשנים 2022-2013 חלה ירידה באחוז הדירות בבעלות, מ-75.2% ל-71.3%, ואחוז הדירות בשכירות עלה בהתאם מ-24.3% ל-28.1%.

בשנים אלו קצב הגידול הממוצע השנתי של מספר הדירות בשכירות עמד על 3.4%, ועלה על קצב הגידול הממוצע השנתי של כלל הדירות – 1.9%. במספר הדירות השכורות חלה עלייה של 40.3% לעומת עלייה של 20.9% בסך הדירות הרשומות במרשם הדירות והמבנים.

האחוז הגבוה ביותר של דירות בבעלות נמצא במחוז הצפון (79.9%) ובאזור יהודה והשומרון (77.8%), והנמוך ביותר – במחוז תל אביב (60.6%). בהתאם לכך, האחוז הגבוה ביותר של דירות בשכירות, נמצא במחוז תל אביב (38.9%), לעומת 19.9% במחוז הצפון ו-22.2% באזור יהודה והשומרון.

13.4% מהדירות בשכירות הן בעיר תל אביב-יפו –יותר ממאה אלף דירות. מספר הדירות בשכירות בתל אביב-יפו דומה למספר הדירות בבעלות בעיר. אחריה נמצאת ירושלים עם 74 אלף דירות בשכירות, שהן 9.2% מהדירות בשכירות. בחיפה נמצאות 5.3% מהדירות בשכירות, ובכל אחת מהערים באר שבע, רמת גן, נתניה, פתח תקווה ראשון לציון וחולון – כ-3%. בשאר 192 הערים בעיריות ובמועצות המקומיות נמצאות 50.8% מהדירות בשכירות. במועצות האזוריות נמצאות 8.8% מהדירות בשכירות.

ערים בולטות באחוז גבוה של דירות בשכירות הן: תל אביב-יפו (49.7%), חריש (45.4%) וגבעתיים (40.2%). רשויות מקומיות עם אחוז גבוה של דירות בשכירות הן: מצפה רמון (57.6%), קריית ארבע (44.8%) ועמנואל (42.1%).

77.9% מהדירות בשכירות מושכרות על ידי אנשים פרטיים, 7.3% מושכרות על ידי החברות המשכנות בדיור הציבורי, 5.2% – על ידי חברות, 5.0% – על ידי קיבוצים ומושבים, ו-1.4% מושכרות על ידי גורמים אחרים (3.2% לא ידוע).

שיעור הדירות המושכרות על ידי חברות, גבוה בתל אביב-יפו (16.6%) ובהרצלייה (10.4%).

הדיור הציבורי הוא פתרון דיור למשקי בית שאינם מסוגלים לרכוש או לשכור דירה בשוק הפרטי. מנתוני מרשם הדירות והמבנים, בשנת 2022 עמד מספר הדירות בדיור הציבורי על 47.6 אלף דירות ועוד כ-13.5 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי המיועד לעולים זכאים בגיל 65 ומעלה. לשם השוואה, בשנת 2013 היו בדיור הציבורי 56.5 אלף דירות ועוד כ- 10.6 אלף דירות בדיור המוגן הציבורי. עם השנים ירד בהתמדה מלאי הדירות הציבוריות, ובעשור האחרון נגרעו ממלאי הדיור הציבורי כאלף דירות בממוצע מדי שנה. 96.7% מהדירות בדיור הציבורי מושכרות.

קרוב ל-10% מהדירות בדיור הציבורי ובדיור המוגן הציבורי הן בבאר שבע – כ-6 אלף דירות, ואחריה אשדוד – כ-3.2 אלף דירות.

בשנים 2022-2021, 2.8% מהדירות שהיו בבעלות בשנת 2021, הפכו לדירות בשכירות בשנת 2022 ו-2.0% מהדירות שהיו בשכירות הפכו לדירות בבעלות. ברוב הדירות (95.2%) לא היה שינוי בסוג הבעלות על הדירה.

בשנים 2022-2021, ב-15.0% מהדירות שבשכירות התחלפו שוכרים. מבין הערים הגדולות עם 200 אלף תושבים ויותר, שיעור הדירות עם תחלופה של שוכרים גבוה נמצא בחיפה ובבאר שבע (21.0% מהדירות) ובתל אביב-יפו (20.1% מהדירות). שיעור תחלופה של שוכרים נמוך נמצא בבני ברק ובנתניה (11.7% ו-11.2% מהדירות, בהתאמה)

בשנת 2022 בשמונה עשרה הערים הגדולות נמצאו כ-1.46 מיליון דירות בכ-148.9 אלף מבנים.

בערים הגדולות אחוז הדירות בשכירות הגבוה ביותר (35.2%) נמצא במבנים בהם 20-11 דירות, לעומת 14.6% בלבד במבנים קטנים שבהם 2-1 דירות.

בשנת 2022, מתוך הדירות שבהן המחזיקים הם יהודים, 70.0% הן בבעלות, 29.4% הן בשכירות ו-0.6% הן בדיור המוגן הפרטי.

מתוך הדירות שבהן המחזיקים הם ערבים, 88.2% הן דירות בבעלות, ו-11.8% הן בשכירות.

מתוך הדירות שבהן המחזיקים הם אחרים, 62.2% הן בשכירות, 36.2% הן בבעלות והשאר – 1.7% בדיור המוגן.

בקרב המחזיקים הערבים, ביישובים הלא יהודיים, 96.0% מהדירות הן בבעלות ורק 4.0% מהדירות הן בשכירות. לעומת זאת, בערים המעורבות שיעור הדירות בבעלות הוא 70.8% ו-29.2% מהדירות הן בשכירות, בדומה לשיעור באוכלוסייה היהודית בכלל הארץ. בקרב מחזיקים ערבים המתגוררים ביישובים יהודיים, שיעור הדירות בבעלות הוא 38.4% ו-61.6% מהדירות הן בשכירות (ב-0.5% בלבד מהדירות ביישובים יהודיים המחזיקים הם ערבים).

ב-25.9% מהדירות בירושלים מחזיקים ערבים. 73.8% מהדירות הללו הן בבעלות ו-26.2% הן בשכירות (בקרב מחזיקים יהודים, 67.3% בבעלות ו-31.5% בשכירות).

ב-11.2% מהדירות בחיפה מחזיקים ערבים. 58.8% מהדירות הללו הן בבעלות ו-41.2% הן בשכירות (בקרב מחזיקים יהודים, 70.8% בבעלות ו-28.3% בשכירות).

ככל שקבוצת הגיל גבוהה יותר, חלקם של המחזיקים בדירות בבעלותם עולה, וחלקם של המחזיקים בדירות בשכירות יורד.

בדירות שבהן גילם של המחזיקים הוא עד 34, 58.3% הן בשכירות, לעומת פחות מ-20% הדירות שמחזיקים בהן בני 65 ומעלה.

יותר מחמישית מהדירות בשכירות (22.6%) נמצאות בתל אביב-יפו ובירושלים. בכל קבוצות הגיל, ובמיוחד בקרב צעירים, שיעור המחזיקים בדירות בשכירות גבוה יותר בתל אביב-יפו לעומת ירושלים.

78.5% מהדירות שהמחזיקים בהם נשואים, הן דירות בבעלות ו-21.2% הן בשכירות. לעומת זאת, בקרב הדירות שהמחזיקים בהן הם רווקים, 40.4% הן בבעלות ו-59.4% בשכירות.

בדירות שהמחזיקים בהן הם גרושים, 57.7% הן בבעלות ו-41.6% הן בשכירות, ובדירות שבהן המחזיקים אלמנים, 78.1% הן בבעלות, 18.9% בשכירות ו-3.0% הן דירות בדיור המוגן הפרטי.

השוואה בין-לאומית

בשנת 2021, 30.1% ממשקי הבית באיחוד האירופי מתגוררים בשכירות. בשנה זו בישראל 27.4% מהדירות הן בשכירות.

באיחוד האירופי ניתן לראות בחלק גדול מהמדינות הבדלים בצורת המגורים בין מזרח היבשת לבין מרכז היבשת ומערבה. אחוז משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה במיוחד במרכז אירופה ובמערבה וכן ברוב אירופה הצפונית (שהמובילות ביניהן הן שווייץ – 57.8% וגרמניה – 50.9%). לעומת זאת, במדינות ממזרח היבשת שיעור הגרים בשכירות נמוך מאוד (רומניה – 4.7%, סלובקיה – 7.1% והונגריה – 8.3%).

בארצות הברית שיעור משקי הבית המתגוררים בשכירות גבוה מעט מהממוצע באיחוד האירופי (32.7%) ואילו בקנדה השיעור דומה (30.8%).

הסבר על אופן חישוב בעלות על דירה

אלגוריתם החישוב של בעלות על דירה במרשם הדירות והמבנים מבוסס על נתוני המחזיקים והבעלים של הדירות לפי רישומי הארנונה. במקרים שבהם הנתון חסר או חלקי חושב המידע באמצעות רגרסיה לוגיסטית (בפחות מ-5% מהמקרים).

זיהוי של דיור ציבורי נעשה על ידי מספרי הזיהוי של החברות המשכנות ו/או על ידי שם החברות בקובצי הארנונה. באופן דומה זוהו גם הדירות בדיור מוגן, מעונות סטודנטים, ודיור השייך לחברות פרטיות. במקרים שבהם הנתון חסר או חלקי נעשה שימוש גם בכתובות לזיהוי של דיור מוגן, דיור מוגן ציבורי ומעונות סטודנטים.

הסבר להבדלים בין נתוני אחוזי דירות בבעלות/שכירות במרשם הדירות והמבנים לבין נתוני סקרי הלמ"ס

נושא בעלות על דירה נחקר באופן שוטף בסקרי הלמ"ס השונים -בסקר כוח אדם, בסקר הוצאות משקי הבית ובסקר החברתי. להבדיל מהסקרים שבהם היחידות הנחקרות הן משקי בית או נפשות, המידע המובא כאן מבוסס על נתונים מינהליים והיחידה הנחקרת היא דירה.

הבדלים באומדנים של בעלות על דירה בין הסקרים לבין הנתונים המתפרסמים בהודעה זו, נובעים בעיקר מפערי הזמן בין מועד סגירת קובץ שנתי של מרשם הדירות לבין מועד היציאה לסקרים ומהבדלים בהגדרות של האוכלוסיות הנחקרות לפי הפירוט שלהלן.

בסקרים

1. ייתכנו מקרים של כמה משקי בית המתגוררים בדירה אחת – לדוגמה בדירות שותפים.
2. יש הבחנה נוספת של דירות בבעלות אחרים שלא משלמים בהן שכר דירה ודירות בדמי מפתח.

במרשם דירות ומבנים

3. נכללות דירות ריקות.
4. נכללת קטגוריה של שכירות מחברה פרטית.
5. קיימת הבחנה בין דיור מוגן פרטי לציבורי. דירה בדיור מוגן ציבורי תסווג כדירה בשכירות, ואילו דירה בדיור המוגן הפרטי תסווג בקטגוריה נפרדת.
6. במקרים שבהם הדירה שכורה ולא נעשתה העברה של חשבון הארנונה על שם השוכר, יסווגו כדירות בבעלות ולהפך.
7. ייתכנו מקרים שבהם רשומה אחת כוללת בתוכה מספר רב של דירות ונעשית גבייה מרוכזת של יישוב או מתחם דיור: ביישובים שיתופיים השייכים למועצות האזוריות ובמתחמי דיור כגון מעונות סטודנטים, מרכזי קליטה, דיור מוגן, ודיור מוגן ציבורי.

יחד עם זאת, כאשר מתאימים את ההגדרות לבסיס אחיד ככל הניתן, האומדנים המתקבלים דומים