פותחים חשבון בנק משותף – האם לפתוח חשבון חדש, או לצרף את אחד מבני הזוג לחשבון הקיים? • מה חשוב לדעת בעת פתיחת החשבון ולמה לא לפתוח באותו בנק של ה'שווער' • בנק ישראל פרסם את המדריך הפיננסי של 'שווה לדעת' עם כל התשובות וההנחיות לניהול חשבון המשותף
דוד שלומוביץ 31.10.2019
לאן מרוקנים את הכספת? | צילום: דוברות משטרת ישראל תופי החתונה נדמו, חגיגות שבע ברכות הסתיימו, אבל האופוריה עדיין קיימת באוויר. הזוג הצעיר שעושה את צעדיו הראשוניים בחיים האמתיים סופר את הכסף שנכנס מהחתונה שוב ושוב, עד שלבסוף נופלת ההחלטה. ללכת יחד לסניף הבנק ולפתוח חשבון בנק משותף.
אם אתם עומדים בנקודה הזו של החיים וגם אם לא, אבל אתם מנהלים חשבון בנק משותף, בנק ישראל מפרסם עבורכם את המדריך החמישי של 'שווה לדעת' העוסק בנושא חשבון בנק משותף. מטרת המדריך – כמו כל שאר המדריכים הפיננסיים הקודמים, להעלות למודעות הציבור את החשיבות בבחינת סוגיות מסוימות, בעת קבלת החלטה על פתיחת חשבון משותף וניהולו.
בבנק ישראל אומרים, כי במרבית משקי הבית, בני הזוג מחליטים לנהל את חשבון הבנק שלהם כחשבון משותף, כחלק מבחירתם לחיות חיים משותפים. חשבון משותף מוגדר כחשבון שבו שני בני הזוג הם בעלי החשבון ויש להם הרשאות לביצוע פעולות בחשבון. זה יכול להיות חשבון בנק חדש או חשבון של אחד מבני הזוג שאליו מצרפים את בן הזוג השני.
בבנק ישראל מציעים, כי במידה ופותחים חשבון חדש או אם מחליטים להישאר עם החשבון הקיים של אחד מבני הזוג, כדאי לערוך סקר שוק בין הבנקים השונים, כדי לבחון את תנאי החשבון המוצעים לכם ובמידת הצורך לנהל משא ומתן על התנאים.
תהליך פתיחת החשבון פשוט, והוא יכול להיעשות באמצעות הגעה לסניף הבנק או באופן מקוון. הפיקוח על הבנקים הקל על הלקוחות ואפשר בתנאים מסוימים לפתוח חשבון באופן מקוון, גם חשבון משותף, ללא צורך להגיע לסניף.
ככלל, ניהול חשבון משותף, מקל על ניהול משק בית משותף וגם יכול להוביל לחיסכון בעמלות, שכן בני הזוג משלמים עבור ניהול חשבון אחד ולא שניים. בנוסף, אם לחשבון המשותף יועברו שתי המשכורות של בני הזוג, ניתן יהיה לרוב להגדיל את יכולת המיקוח מול הבנק ולבקש הטבות שונות בניהול החשבון.
יחד עם זאת, בעת פתיחת חשבון משותף, מומלץ להתייחס להיבטים נוספים: בעת קבלת ההחלטה על הצטרפות לחשבון משותף, יש לבדוק את מצב החשבון טרם ההצטרפות. חשוב לדעת שבעת ההצטרפות לחשבון משותף, מצב החשבון הקיים, חל גם על הלקוח המצטרף לחשבון. משמע, במידה והיו ערבויות או הלוואות וכיו"ב, הן יחולו גם על הלקוח שהצטרף לחשבון הקיים.
אוסיף כאן סיפור שהייתי עד אליו. יהודה פתח חשבון משותף עם זוגתו לאחר החתונה, וכעבור תקופה קצרה החל לעבוד ולסחור. באחד הימים היו חסרים מספר שקלים בחשבון והבנק החזיר צ'קים וחיובים ואף הגביל את החשבון באופן משונה.
יהודה לא הבין מה קורה לו ומדוע הבנק מתייחס אליו בחשדנות ולא כלקוח חדש. רק לאחר דין ודברים עם הפקידים וסגן מנהל הסניף התברר לו שחמיו פתח חשבונות על שם בתו, זוגתו של יהודה, והוא הסתבך כלכלית באופן קשה. את הסיבוך הצליחו להסתיר במשפחה, אבל הבנק לא שכח זאת וסימן מיד את החשבון המשותף שפתחו יהודה וזוגתו לאחר החתונה. לאחר דין ודברים ארוך הבין יהודה שהפתרון הוא לפתוח חשבון בבנק אחר וכך עשה.
נחזור למדריך בנק ישראל, שמסביר כי ישנן שתי סוגי חתימות. א. זכות חתימה ביחד- כאשר כל פעולה המבוצעת בחשבון, דורשת את הסכמתם של כל בעלי החשבון ולא ניתן לבצע שום פעולה ללא הסכמת כל השותפים. ב. זכות חתימה ביחד ולחוד- כאן, כל אחד מבעלי החשבון, מוסמך לבצע פעולות בחשבון, ללא צורך בקבלת הסכמת השותף האחר.
בבנק ישראל מוסיפים, כי במקרה שמתגלעות מחלוקות בין בני זוג, במהלך חיי החשבון המשותף, מוצע לבחון שינוי בזכויות החתימה בחשבון, כך שכל פעולה בחשבון תדרוש את הסכמתם של שני בעלי החשבון. כמובן שבמקרה מצער בו חוסר האמון בין בני הזוג גדל, עדיף לסגור את החשבון המשותף ולפתוח חשבונות נפרדים.
סעיף חשוב נוסף השייך לחשבון משותף, עוסק בנושא 'היוותרות בחיים', המוכר גם כסעיף או טופס 'אריכות ימים'. חשוב לדעת כי במקרה ל"ע של פטירת אחד מבעלי החשבון, ברירת המחדל היא, שהבנק יקפיא את אפשרות ביצוע הפעילות בחשבון, עד להצגת צו ירושה או צו קיום צוואה. התנהלות זו נובעת מהצורך לדאוג לכל היורשים, אולם המצב עלול ליצור קושי פיננסי לבן זוג שנותר בחיים.
כדי להימנע מאי הנעימות, על בעלי החשבון לחתום על סעיף היוותרות בחיים, כך שבעת פטירת אחד מהם הנותר בחיים יוכל להמשיך לפעול בחשבון. נציין כי על סעיף זה ניתן לחתום בעת פתיחת החשבון וגם שנים לאחר מכן. אם אינכם בטוחים האם חתמתם על סעיף זה בעבר, מומלץ שתבדקו זאת מול הבנק.
ככלל, מומלץ תמיד לנהל מעקב הדוק, אחר הפעילות בחשבון הבנק בכלל ובחשבון משותף בפרט. ניתן לעשות זאת באמצעות הכלים שהבנקים מציעים, או לחילופין, ע"י בדיקה אקטיבית של הפעילות בחשבון הבנק לעיתים קרובות, באתר האינטרנט או באפליקציה.