שוטף נצח: "אם הממשלה משלמת בזמן, לא היה צורך בחוק"

כבל במהלך דיון בוועדה (ארכיון). צילום: מרים אלסטר, פלאש 90

ועדת הכלכלה אישרה היום (ב) את הסעיף בחוק המחייב את הממשלה לשלם שוטף פלוס 30. יושב ראש הוועדה, חה"כ איתן כבל (עבודה), אמר כי אם הממשלה הייתה משלמת בזמן לא היה צורך בחוק… הסעיף שאושר לקריאה שנייה ושלישית הוא למעשה השלמה של הצעת החוק הממשלתית להסדרת מוסר התשלומים לספקים אליה צורפו הצעות חוק דומות של חה"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) וחה"כ רועי פולקמן (כולנו).

במהלך הדיון היום אישרה הוועדה מספר סעיפים בהצעה, בהם, כאמור, הסעיף הקובע כי משרדי הממשלה ישלמו לספקים תוך שוטף פלוס 30 יום. כבל, היושב-ראש, אמר בפתח הישיבה כי מדובר בהצעת חוק שסביבה לחצים רבים, אך אין מחלוקת על החשיבות הגדולה שלה לטובת העסקים הקטנים והבינוניים. עם זאת הוא הזהיר כי הכוונה לאפשר החרגות רבות מדי עלולה לפגוע בהצעה.

"אם הממשלה הייתה משלמת בזמן ומתנהלת כמו שהיינו מצפים ממנה, אז זאת הייתה הנורמה ולא היה צורך בהצעת החוק", אמר כבל והוסיף כי הוא דורש שהחוק יחול גם על מפעל הפיס, שכן הוא אחד הגופים המרכזיים במשק המעביר תשלומים לספקים רבים.

חברת הכנסת יחימוביץ' שהייתה מהראשונות שצעקו על האבסורד בהתנהלות הממשלה, קראה לאשר את ההצעה שנגררת כבר חמש שנים. חבר הכנסת פולקמן אמר כי הכוונה היא לקצר את הזמנים ולקבוע כי התשלום עבור עבודות קבלניות יתבצע תוך 70 יום, ולא תוך 85 כמו בהצעה המקורית. הוא הוסיף כי הגיע להסכמה עם החשבת הכללית באוצר לפיה המדינה תיישם את החוק המסדיר את העברת התשלומים לרשויות המקומיות, שחוקק בשנת 1995 ומוקפא מאז כבר 21 שנה, באמצעות חוק ההסדרים.

גם פולקמן התייחס לנושא מפעל הפיס וקרא להחיל את החוק גם עליו. לדבריו, מדובר בגוף שמעביר כספים לרשויות, ויכול לשלם להן שוטף פלוס 30.

בדיון עלתה גם מצוקתם של הקבלנים שתיוותר גם אחרי שהאוצר ישלם להם תוך 70 יום. מנכ"ל התאחדות בוני הארץ, אליאב בן-שמעון, אמר כי המדינה תשלם לקבלנים אחרי 90 יום בעוד שהקבלנים נדרשים לשלם לספקי המשנה תוך 30 יום. "זה מביא לשרשרת מקולקלת ופגומה ולא עושה כלום לטובת עסקים קטנים ובינוניים", אמר בן שמעון.

מי שהציג את האבסורד יותר מכל, היה עורך הדין אלדד כורש, שמייצג את התאחדות בוני הארץ. כורש אמר שצריך לשנות את שם החוק מ"חוק מוסר תשלומים לחוק מוסר כפול, כי הוא מבקש דין אחד למדינה ודין אחר לסקטור הפרטי… אם מישהו היה מזמין טרקטור בשוק הפרטי ואומר שהוא צריך לשלם עבורו מכספי ירושה עתידיים, אף אחד לא היה מוכר לו. אם לרשות המקומית אין כסף, שתתאפק, ולא תגלגל את האחריות על הספק שגם צריך לבצע עבודה וגם לממן אותה".

סיפורו של אלון עוזיאל, בעל מפעל מתכת שמעסיק שישה עובדים, המחיש לנוכחים את העוול הממשלתי. עוזיאל עבד עם התעשייה הצבאית. הוא סיפר כי "סכום של 2.8 מיליון שקלים שולם לי בשוטף פלוס 240 והיום חייבים לי עוד 1.2 מיליון שקל כבר שוטף פלוס 180. שילמתי שמונה משכורות במשך שמונה חודשים וגם תשלומי מע"מ וכסף עדיין לא ראיתי. אני והשותף שלי לא לקחנו משכורת כבר שמונה חודשים, אבל לעובדים צריך לשלם בזמן", אמר…

הבעיה המרכזית שעומדת בפני חברי הכנסת היא ההחרגות הרבות שמבקשים להכניס בחוק. כך למשל לא יחול החוק על קופות החולים, על חברות ממשלתיות, על הרשויות המקומיות, על עסקאות של האוצר עם קבלנים (כאמור) ועוד. כבל אמר כי מרוב החרגות כבר לא נשאר מישהו שצריך לשלם בזמן ודרש לקבל תשובות בעניין מהחשבת הכללית באוצר.

כאמור, בדיון היום אישרה הוועדה את סעיף ההגדרות בהצעת החוק וכן את הסעיף שמחייב את המדינה לשלם לספקים תוך שוטף פלוס 30. עם זאת סעיפים רבים עדיין לא אושרו, בין היתר בעניין הקבלנים והבקשות להחרגות, והדיונים בסעיפים אלה יימשכו בשבועות הקרובים. כבל אף הבהיר כי בכוונתו לסיים את הכנת הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית עוד לפני יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. אשרי המאמין.