שמעתם פעם על רכבת תחתית שהיא לא יותר ממעלית?

צילומים: Opachevsky Irina | שאטרסטוק. יעקב נחומי, חן ליאופלד | פלאש 90

תושבי חיפה והתיירים הרבים שפוקדים את העיר הצפונית מידי שנה, קיבלו השבוע בשורה תחבורתית חשובה. בעוד שבוע, עם תחילת השנה הלועזית החדשה, (כפי שדיווחנו השבוע), יוכלו גם נוסעי ה'כרמלית' בחיפה ליהנות לראשונה מכל הסדרי ההנחות הקיימים בתחבורה הציבורית בישראל. זאת באמצעות כרטיס הרב-קו שיאפשר להם לנסוע נסיעות המשך במשך 90 דקות, בכל מטרופולין חיפה.

הכרמלית זכורה לי במעומעם, כאשר ביקרתי שם כילד – עם משפחתי – לפני כ-22 שנים. אני זוכר את ההתרגשות מכלי התחבורה הנדיר הזה, הצבוע אדום, ובקרונותיו ישנן כעין מדרגות לכל אורכם. פרסום הידיעה השבוע, החזיר אותי באחת לימים ההם, וגרם לי לרצות להביא לשם גם את ילדיי – לסיור מהנה בבטן האדמה.

אבל לפני הכל, הלכתי לעשות שיעורי בית וחזרתי מופתע מהנתונים שגיליתי על הכרמלית – שהיא כלי התחבורה התת-קרקעי היחיד מסוגו בישראל (עד לפתיחת הרכבת התחתית בגוש-דן) שמושך אליו כ-700 אלף נוסעים בשנה.

מתברר שרעיון הכרמלית נבט עוד במוחם של הכובשים הבריטיים. אלה, שהיו רגילים בארץ מוצאם לשלל כלי תחבורה שהקלו על חייהם, שברו את ראשם במטרה להקים פרויקט תחבורתי שיקשר בין רכס הרי הכרמל לחוף הנמוך ולנמל. לאחר מלחמת העולם הראשונה הוצגו בפני שלטונות המנדט חמש תוכניות שונות לחיבור האמור, אך בסופו של דבר לא יצא הפרויקט אל הפועל.

רק אחת-עשרה שנים אחרי קום המדינה, יצא הפרויקט הגרנדיוזי – גם במובנים של ימינו ובטח שבמובנים הדלים של אז – אל הדרך. הנסיעה הראשונה בוצעה בשנת 1959 למניינם, כשעלות הקמת המערך עמדה על 11 מיליון ו-390 אלף לירות ישראליות. 27 שנים פעלה הכרמלית, עד שמספר תאונות ותקלות שאירעו במערכת שהתיישנה, הביאו לסגירתה במחצית שנות השמונים. שש שנים אחר-כך, בשנה האזרחית 1992, חודשה פעילות הכרמלית בידי עיריית חיפה ומאז היא פועלת ברציפות עד עצם היום הזה.

הכרמלית מחברת למעשה בין שלושה אזורים מרכזיים בעיר חיפה: העיר התחתית המאופיינת כמרכז עסקים פעיל בשעות היום, שכונת הדר המהווה בשנים האחרונות אזור מגורים צעיר ותוסס המציע גם אזורי מסחר ועסקים שונים בה מתגוררת מרבית האוכלוסייה החרדית, ומרכז הכרמל בו ממוקמים מרבית בתי המלון בעיר. בכרמלית יש קו אחד בלבד, ובו שש תחנות לאורך המסלול. זמן הנסיעה המקסימאלי בכרמלית עומד על כ-12 דקות, עם מהירות נסיעה מקסימאלית של 28 קמ"ש.

אלו הן כתובות ששת התחנות: תחנת גן האם – בשדרות הנשיא 122, תחנת בני ציון – ברחוב אליהו גולומב 35, תחנת מסדה – ברחוב מסדה 29, תחנת הנביאים – ברחוב הנביאים 22, תחנת סולל בונה – ברחוב הנביאים 1 ותחנת כיכר פריז – ברחוב נתנזון 20. כולן כמובן בחיפה. בהיותה כלי תחבורה מרכזי, הכרמלית של חיפה פועלת לכל אורך שעות היום – החל מהשעה 6 בבוקר ועד חצות הלילה. זמני פעילותה בימי שישי ובמוצאי-שבתות תלויים בזמני כניסת ויציאת השבת.

הכרמלית – שימו לב – אינה מוגדרת רשמית כרכבת תחתית! היא למעשה 'פוניקולר', מילה שמקורה במילה הלטינית funiculus ובתרגום לעברית – חבל דק. זהו סוג של כלי תחבורה שיש כמותו רק במקומות בודדים ברחבי העולם: פריז, ברצלונה, איסטנבול, לוס אנג'לס ועוד. בוולפראיסו שבצ'ילה, דרום אמריקה, פועלים לא פחות מ-15 מערכים כאלה. אגב, תוך כדי כתיבת הכתבה וההבנה על המערך שבאמצעותו פועל ה'פוניקולר', נפל לי האסימון שנסעתי באחד כזה לפני כחודשיים, בעיר זאקופנה שבפולין: הוא מוביל ממעלה ההר המושלג שבקצה העיר, אל השוק והמדרחוב הנמצאים בתחתיתו.

ובחזרה לארצנו הקדושה: הכרמלית נעה למעשה בידי כבל – תחתי – במעלה ההר. זאת, בניגוד לרכבל, בו קרון הנוסעים נע באמצעות כבל עילי. כמו-כן, בניגוד לרכבת תחתית, בקרונות החיצוניים של הכרמלית אין מנוע. המנוע נמצא בתחנת הקצה העליונה והוא מניע את הכבל במידת הצורך. כלי התחבורה הזה נע על שיווי משקל, וכאשר קרון אחד יורד מטה, הוא מושך כלפי מעלה את הקרון שנמצא למטה.

זו הסיבה שבאמצע המנהרה של ה"רכבת התחתית" הזו, רוחב המנהרה מכפיל את עצמו מ-3.30 מטר ל-6.60 מטרים כדי לאפשר את מעבר הקרונות העולים והקרונות היורדים, הנפגשים בדיוק באמצע הדרך, עיינו ערך מעלית. הקרונות עצמם אינם ממונעים, והמנועים המספקים תנועה לכבל עליה מונחים הקרונות, נמצאים כאמור, בתחנות הקצה, בדומה לרכבל.

הזכרנו כעת מספרים, אז הנה עוד כמה פריטי טריוויה אודות הכרמלית: קוטרו של הכבל הוא 53 מ"מ וקוטר גלגלי המשיכה של הכבל הוא 5.50 מטר. רוחבה של המסילה הוא מטר ו-43 סנטימטרים, וגובה המנהרה הוא 4.21 מטרים.

הכרמלית היא ה'פוניקולר' עם אורך המסלול הקצר ביותר בעולם: 2,000 מטרים בלבד, כולל התחנות שנמצאות בעומק ממוצע של 16 מטרים מתחת לקרקע. עומק המנהרה נע בין חמישה לשלושים מטרים מתחת לפני הקרקע.

בתקנות התעבורה משנת ה'תשכ"א (1961 למניינם), הוכנס פרק מיוחד הנוגע לכרמלית, תחת הכותרת "סדרי תנועה ושמירת הביטחון בכרמלית בחיפה". פרק זה כולל לא פחות מ-45 סעיפים, בהם ניתן למצוא גם את הסעיפים הבאים:

כניסה לרציף, אסימון ("לא ישלשל אדם למנגנון הפתיחה שבתחנה כל חפץ או חומר אחר שאינו אסימון"); בטחון נוסעים, כניסה לקרון ויציאה ("לא ייכנס נוסע לקרון מרציף היציאה ולא יצא מן הקרון לרציף הכניסה, אלא על פי רשות מאת מלווה הקרון"); כניסה לקרון בתחנה סופית ("נוסע שהגיע בקרון לתחנה סופית, לא יחזור וייכנס לקרון אלא לאחר שיצא וחזר ונכנס דרך פתח הכניסה"); מספר הנוסעים ("מנהל או מלווה קרון לא יסיעו נוסעים יותר מהמספר הקבוע ברשיון שניתן על פי צו הרכבל").

ויש אפילו סעיף שעוסק בהשלכת חפצים, והובלת מטען ("לא יכניס אדם לתחנה או לקרון, ולא ירשה מנהל, תחנאי או מלווה קרון להכניס לתחנה או לקרון: (1) דברים או מטען בגודל, בצורה או מסוג שיש בהם לגרום הפרעה או נזק לנסעים; (2) דבר העלול ללכלך או לפגוע באדם או בלבושו או המפיץ ריחות רעים; (3) גופת אדם או בהמה או חיה; אולם מותר להחזיק בכרמלית בשר עטוף וארוז"). אגב, חל איסור על "הפעלת מקלט רדיו" בכרמלית… תגידו, באמת חשבתם שתהיה שם קליטה?

יש לכם חופש בחנוכה ואתם בעניין של לנסוע עם הילדים לכרמלית? ובכן, תחנת פריז נמצאת בסמוך לתחנת 'מרכז השמונה' של רכבת ישראל. אם תרצו לטייל יום אחד בחיפה, תוכלו להגיע עם הרכבת, להיכנס לכרמלית באמצעות תחנת פריז וגם ליהנות משלל אטרקציות על הדרך: מוזיאון הרכבת, כיכר פייסל, קמפוס הנמל ועוד.

בהליכה קצרה תגיעו אל המושבה הגרמנית, המהווה גם היא מוקד מרכזי ובה ממוקם מרכז הקניות 'סיטי סנטר'. באתר הרשמי של הכרמלית תגלו אטרקציות נוספות אליהן תוכלו להגיע עם הכרמלית.

אה, ותזכרו שאוטוטו יהיה אפשר להשתמש גם ברב-קו, אז אתם בכלל מסודרים. נסיעה טובה, תיהנו, ואל תשכחו להקפיד על 45 הסעיפים בתקנות התעבורה.