בדיון מקצועי ראשון בכנסת אודות הרחפנים, התברר כי ישראל הולכת ומאבדת את מעמדה בתחום ייצוא רחפנים אזרחיים בשל הגבלות משרד הביטחון. "הקריטריונים של משרד הביטחון לעניין אלו טכנולוגיות הן צבאיות אנכרוניסטיים"
ליאור נגה 03.01.2017
רחפנים בפעולה. צילום: משה שי | פלאש 90 ועדת המדע של הכנסת קיימה היום (ג) דיון מרתק ומדאיג תחת הכותרת "השמים הם כבר לא הגבול". זהו למעשה אחד הדיונים הראשונים בכנסת שעוסק בצורה מקצועית בתחום הרחפניים במישור האזרחי.
יושב ראש הוועדה, חה"כ אורי מקלב (יהדות התורה) אמר בפתח הדיון כי "הנושא של הרחפנים כבר מזמן לא רק ביטחוני. התחום היום לא פחות אזרחי וזו מגמה הולכת וגוברת לא רק בנושא הפנאי והספורט, אלא גם ברפואה, בתחבורה, בחקלאות, אצל גופי ההצלה ובמיקוד גבוה בתחום המסחרי. מוטלת עלינו החובה לדון בנושא הזה כדי ללמוד מה היכולות והשימושים העתידיים, הצרכים, ההגבלות והחסמים. ניגע גם בחששות וצנעת הפרט".
ליאור יקותיאלי מ-deloitte ישראל הציג סקירה בתחום הרחפנים. לדבריו "עם התפתחות התחום הצבאי תפסה ישראל מקום מרכזי בתחום הרחפנים. ב-2015 הושקעו בתחום זה 855 מיליון דולר בארצות הברית, אירופה, סין וישראל. ב-2014 עמד הסכום על 94 מיליון בלבד. שווי שוק הרחפנים המסחריים מוערך כיום ב-3-4 מיליארד דולר בשנה והצפי הוא שעד שנת 2020 יעלה שווי השוק ל-5-6 מיליארד בשנה. בשנים הקרובות צפויים להיות יותר רחפנים מסחריים מאשר מטוסים מאוישים. עשרה אחוזים מתחום הייצוא הביטחוני של ישראל נמצאים בכלי טיס בלתי מאוישים".
במהלך הדיון עלו טענות קשות מצד חברות מסחריות העוסקות בטכנולוגית הרחפנים על חסמים מצד רשות התעופה האזרחית בדמות רגולציית יתר שלא מותאמת לשוק, ומגבלות קשות עוד יותר מצד משרד הביטחון על ייצוא רחפנים וטכנולוגיה הקשורה בהם.
בני דוידור, מנהל תחום כלי תעופה בלתי מאוישים ברשות התעופה האזרחית הודה כי הליך הרישוי שונה כאשר הערוץ המסחרי מצריך רישוי בכמה ערוצים. הוא הסביר מדוע כמעט ואין רגולציה על רחפני תחביב. "השוק המתפתח הוא של הכלים הקטנים, מתחת ל-25 קילו. הכלים הכבדים מיועדים יותר לתחום הצבאי. אנחנו מסתכלים על שני סיכונים מרכזיים: אחד הוא התנגשות של כלי כזה עם כלי תעופה אחר באוויר, שזה קטסטרופאלי. השני זה התנגשות או נפילה על מישהו על הקרקע. האירועים המשמעותיים הם התקרבויות למטוסים אזרחיים, בכל אחת מהשנתיים האחרונות היו כ-15 מקרים כאלה, בגבהים מאוד גבוהים. חצי קילומטר עד קילומטר" ציין דוידור, רוב הדיווחים היו מצד מטוסי נוסעים".
מצבה של ישראל שונה ממצבן של מדינות אחרות שכן שמיה מלאים בפעילות צבאית ואזרחית. לידור אמר עוד: "המדינה שלנו מסובכת בשמיים, מרחבי ארצות הברית ואוסטרליה לא דומים לקיים פה. המטוסים הצבאיים כאן נמצאים בכל מקום. היום יש דרישה להתערבות אדם בכל הטסה, בנוסח החדש יהיה גם מקום להטסה אוטומטית. אנו מדברים על שנה פלוס לרגולציה".
אורי אפק, יזם ומנכ"ל חברת סטרטאפ לרחפנים באזורי בנייה אמר בדיון: "אנחנו אמורים להשיק את המוצר בחודשים הקרובים בארצות הברית. הכאב הגדול שלנו הוא הפיקוח על הייצוא הביטחוני של הרחפנים האלה. בניגוד לכל מדינה בעולם, בישראל יש פיקוח על התחום האזרחי. ולא רק זה אלא שכל כלי טיס נחשב כלי לחימה והפיקוח חמור הרבה יותר. המתחרים שלי מסיימים לפתח ומוכרים מיד, בעוד אני צריך לעבור רגולציה של יצואן ביטחוני. לוקח שלושה חודשים לכתוב בקשה ולקבל היתר, ושלושים יום לקבל היתר מכירה לכל לקוח. זאת נוסף על כך שחצי מהעולם סגור לי, חצי מהשוק אסור עלי למכירה ואם אקבל אישור זה רק בעוד שלושה חודשים".
מי שחיזק את דבריו היה רן קליינר, מנכ"ל חברת 'עם הרוח' שאמר: "אני למעלה מעשרים שנה בתחום. גם בחיל האוויר. כשכתבו את הנהלים והתקנות זה היה תחום צבאי. ההתפתחות לתחום האזרחי הייתה מפתיעה ולא נערכו לה. עכשיו מנסים להתאים זאת אבל צריך מחשבה מערכתית. המצב גורם לחברות לצאת מהארץ, פספסנו את תחום ייצור הרחפנים, כעת מדובר על הטכנולוגיה, וגם זה מתחיל לברוח".
אך את הביקורת החריפה ביותר ניתן היה למצוא בדו"ח מרכז המחקר והמידע של הכנסת שהוצג על שולחן הוועדה. "הקריטריונים המופעלים על ידי משרד הביטחון בהגדרתו אלו טכנולוגיות הן צבאיות, הם אנכרוניסטיים ומבוססים על רשימות מתורגמות ומיושנות וכפועל יוצא מכילות דרישות מחמירות על טכנולוגיות שהן כיום מוצר מסחרי אזרחי שגור", נכתב שם.
נציג משרד הביטחון שנכח בדיון אמר: "הפיקוח הוא הערכת סיכונים. אנו מנסים לנקוט במרב המאמצים כדי למנוע זליגת מידע לחו"ל, לגורמים עוינים או לא מורשים. לפני תשע שנים בערך בתום עבודת מטה משותפת נחקק חוק הפיקוח על הייצור, אנחנו מחויבים לרשימות פיקוח בינלאומיות".
הוא סיפר כי על שולחן ועדת החוץ והביטחון מונחת הצעה לצמצם את הפיקוח על כטב"מים ורחפנים. "על פי ההצעה, עד רמה מסוימת הייצוא לא יהיה מפוקח. הפיקוח יחל ממכשירים בעלי טווח שליטה מסוים, מתחתיו לא יידרש פיקוח", אמר.
מקלב חתם את הדיון באומרו כי "מדובר בדיון ראשון, נקיים דיונים נוספים ונעקוב אחר ההבטחות. יש לזרז את הפתרונות. המצב היום מהווה בעיה לעוסקים בתחום, גם בתחום הרגולציה בתעופה האזרחית, גם לעניין התדרים של משרד התקשורת וגם בתחום הייצוא".