תוקם וועדת מנכ"לים, שתבחן כיצד ניתן לשפר את קלות עשיית העסקים בישראל

המלצות הועדה מתוך מצגת שהוצגה במסיבת העיתונאים.

הוועדה הבין-משרדית לשיפור הסביבה העסקית בישראל, שמינה החשב הכללי, רוני חזקיהו, סיימה את עבודתה והגישה הבוקר (ד) לשר האוצר, משה כחלון, את המלצותיה לשיפור הסביבה העסקית ושיפור הדירוג של ישראל במדד קלות עשיית העסקים של הבנק העולמי.

הוועדה, שבראשה עמד סגן בכיר לחשב הכללי, מרדכי אלישע, שהינו כיום הממונה על זרוע העבודה במשרד העבודה והרווחה, ובה חברים משרד הכלכלה, אגף התקציבים באוצר, רשות המסים, משרד ראש הממשלה, משרד המשפטים, נפגשה בשנה האחרונה עם נציגי המגזר העסקי, עם נציגי ארגונים מייצגים, נציגי מכוני מחקר ואקדמיה, נציגים מטעם משרדי ממשלה וגופים ציבוריים המובילים ושותפים לתהליכים בירוקרטיים מול המגזר העסקי, וכן פרסמה "קול קורא" לבעלי העסקים, במטרה למפות את הבעיות והחסמים בפעילות הממשלה מול המגזר העסקי.

כחלק מהתכנית האסטרטגית של משרד האוצר להגדלת הצמיחה והפריון, הגברת התחרות והפחתת יוקר המחיה ובהמשך לירידה המתמשכת של ישראל במדד Doing Business של הבנק העולמי, מינה החשב הכללי ביולי 2017 ועדת היגוי לשיפור הסביבה העסקית בישראל.

שתי מטרות עיקריות הנחו את עבודת הוועדה: האחת, שיפור הסביבה העסקית וקלות עשיית העסקים בישראל, תוך כדי צמצום הבירוקרטיה, התייעלות ופישוט תהליכים בין המגזר העסקי לבין גופי הממשלה, והשנייה, שיפור הדירוג של ישראל במדד Doing Business של הבנק העולמי.

מטרת המלצות הוועדה היא להתוות קווים מנחים והצעות למתן מענה רוחבי, כולל ומתמשך לבעיות והחסמים הקיימים בסביבה העסקית בישראל ובממשק של משרדי הממשלה מול המגזר העסקי. ממצאי הוועדה בתחום שיפור הסביבה העסקית עלה כי קיים עומס על המגזר העסקי בשל ריבוי הנחיות שאינן אחידות וחוסר אחידות ביכולות מיחשוב, התשתית הטכנולוגית ואופן הנגשת השירותים והמידע של המדינה לעסקים.

בנוסף לוקה הרשות בהיעדר תרבות ארגונית "פרו עסקית" ותפיסת שירות אחידה והיעדר מודעות מספקת לעלות הכלכלית של הבירוקרטיה והשפעתה על העסקים. כמו כן אין מנגנונים ליצירת דיאלוג קבוע עם המגזר העסקי וכתובת מרכזית אחת לטיפול וריכוז הפניות והבעיות שעולות מהעסקים. גם היעדר מנגנון ערעור והשגה- בעת חילוקי דעות בין משרדים או בין נציגי המגזר העסקי לממשלה בדבר משמעויות כלכליות של החלטות, מוסיף על הבעיתיות.

הוועדה המליצה על הקמת ועדת מנכ"לים עליונה בראשות החשב הכללי, ועדת המנכ"לים העליונה תשמש כגורם מתכלל ומתאם של פעילות הממשלה בתחום שיפור הסביבה העסקית והממשק בין המגזר העסקי לבין משרדי הממשלה, בתחומי הבירוקרטיה ותקבע תכנית עבודה כלל ממשלתית בנושא.

חבריה יהיו המנהלים הכלליים של משרד ראש הממשלה משרד הכלכלה ומשרד המשפטים, הממונה על התקציבים במשרד האוצר ומנהל רשות המסים- לגופי מטה מרכזיים אלו יכולת השפעה על נציגי הממשל השונים והיחידות המקצועיות במשרדי הממשלה מתוקף תפקידם ופעילותם.

מבין תפקידיה של ועדת המנכ"לים העליונה יהיה להמליץ ולקדם מדיניות אחידה הכוללת יעדים מדידים כלל ממשלתיים לעידוד עסקים, להוות "מוביל עסקי" לתהליך הקמת פורטל העסקים והאזור האישי העסקי הדיגיטלי עבור המגזר העסקי,ליצור מנגנון לשיתוף פעולה בין גורמים בממשלה והמגזר העסקי ולהכריע בסוגיות וחסמים בירוקרטיים ככל שיעלו במסגרת יישום תכנית העבודה לשיפור הסביבה העסקית.

הוועדה ממליצה לקדם את יישום המלצות הוועדה לשיפור הסביבה העסקית בנושאים השונים תוך הקמת פורטל ואזור אישי דיגיטלי לעסקים (MyBusiness.gov.il) שינגיש עבורם את כלל השירותים, הגדרת כתובת מרכזית לפניות של המגזר העסקי לממשלה, הקמת גוף ממשלתי האמון על תחום המדידה והמחקר לאמידת הנטל הבירוקרטי ואיכות השירות בתהליכים של משרדי הממשלה, הטמעת תרבות ארגונית "פרו עסקית" בקרב משרדי הממשלה.

ממצאי עבודת הוועדה הובילו למסקנה שדרוש גורם מתכלל מטעם הממשלה שיהיה אחראי על ניהול הקשר עם הבנק העולמי וריכוז הטיפול בנושא מול משרדי הממשלה והגורמים הרלוונטיים לעניין התהליכים הנמדדים במסגרת המדד. הוועדה ממליצה למנות את החשב

הוועדה סבורה כי הקמת צוות יישום לקידום המלצות הדו"ח והגדרת מנגנון קבוע הפועל לבחינה ושיפור מתמיד בנושאי הפחתת הבירוקרטיה למגזר העסקי והגורמים המשפיעים על מדד עשיית העסקים, יש בהם כדי לתרום משמעותית לשיפור הסביבה העסקית והפחתת הנטל הבירוקרטי בעבודת הממשלה, דבר שיביא להגדלת הפיריון, הצמיחה הכלכלית והורדת יוקר המחייה.

עו"ד נעה טלבי המשמשת כחברה בוועדת רישוי עסקים של לשכת עורכי הדין אומרת לביזנעס כי המהלך המתוכנן הוא מהלך מבורך ונדרש. אולם חשוב שהוועדה גם תקדיש מזמנה לבחינת קלות (או למעשה קושי) בהליכי רישוי עסקים בישראל. בישראל ישנם מאות סוגי עסקים שעל מנת לנהלם יש חובה להוציא רישיון עסק, וזהו דבר לא פשוט כלל.

סוגי העסקים שהם טעוני רישיון מפורטים בצו רישוי עסקים משנת 2013. דוגמה לעסק טעון רישוי הוא תחנת דלק, פנצ'ריה, מסעדה, בית מרקחת ועוד. הליך הוצאת רישיון עסק הוא הליך מסורבל וארוך, וכולל ביורוקרטיה רבה מול גורמים כגון מכבי אש, משרד הבריאות, המשרד להגנת הסביבה, ועוד. נעשים מאמצים רבים לאחרונה להקל ולהפוך את הליכי הרישוי לאחידים, אולם יחד עם זאת ישנם עיכובים רבים.

למשל הטיפול בהוצאת מפרטים אחידים נמשך כבר שנים. מפרטים אחידים הם רשימת הדרישות מכל גורם מאשר (כמו שפורט מעלה- מכבי אש, משרד הבריאות, המשרד להג"ס).

ומה זה אומר? נניח שפתחת מסעדה בגודל 100 מ"ר בתל אביב. ייתכן שמסעדה זהה באותו גודל אבל בחדרה, תקבל רשימת דרישות שונה לגמרי ממכבי האש המקומיים.

לכן ברור שזה טריויאלי שתהיה אחידות בדרישות, לא משנה על איזו תחנת כיבוי "נפלת". אולם תהליך זה אורך שנים, ללא הצדקה. מתוך מאות פריטים בצו רישוי עסקים יצאו עד היום רק 11 מפרטים אחידים.

זוהי דוגמה טובה לאיטיות, לסרבול ולביורוקרטיה שנתקלים בה בעלי עסקים בישראל.

לטעמי מדובר על פגיעה כלכלית קשה בשוק העסקי ולכן גם בכיס של כל אחד ואחת מאיתנו. הקלה בהליכי הרישוי, מהירות ויעילות ישימו את ישראל במקום אחר על המפה העולמית הן בכלכלה והן בתיירות, למשל.