כל ילד שלישי שנפגע בתאונות דרכים בישראל, בשעה שחצה את הכביש, הוא חרדי. הנתון הזה הוא חלק מנתונים מעניינים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנה הם
מנדי ריזל 05.04.2016
צילום: אור ירוק מעט מאוחר – אבל עדיין חשוב להפקת לקחים: הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה נתונים על ילדים שנפגעו בתאונות דרכים בשנת הלימודים תשע"ג. כמו תמיד, הלשכה מפרסמת נתונים בהפרשים של חודשים או שנים אחר-כך, אבל למרות מרחק הזמן יחסית, הנתונים מדברים בעד עצמם. הנה הם:
7,930 תלמידים נפגעו בתאונות דרכים. מתוכם, 63% כנוסעים, 20% כהולכי רגל ו-17% כנהגים. מה שמדאיג הוא שמתוך הנפגעים שלמדו במוסדות בפיקוח חרדי, 34% נפגעו כהולכי רגל – ארבעה-עשר אחוזים יותר מהממוצע הארצי, ככל-הנראה בשל חוסר מודעות והטמעה של כללי זה"ב, ראשי התיבות של זהירות בדרכים. אך כנראה שהמספרים בציבור החרדי גבוהים עוד יותר. מדוע? ובכן, מתוך 1,584,126 תלמידים בכיתות א'-י"ב בבתי ספר שבפיקוח משרד החינוך, נפגעו כאמור בתאונות 7,930 תלמידים, מתוכם נהרגו 25 תלמידים, ו-204 נפצעו קשה והשאר נפצעו קל. בהנחה ולא מחשיבים את הלומדים במוסדות חינוך שאינם מפוקחים בידי משרד החינוך, ייתכן שמספר התלמידים החרדים גבוה קצת יותר.
אחוז הנפגעים בחינוך הערבי מתוך כלל הנפגעים מדאיג גם הוא, 35% (למרות שרק 27% מהתלמידים הם ערבים), ומצביע גם כן – כמו במגזר החרדי להבדיל – על בעיות בהסברה.
ומה עוד ניתן ללמוד מהדו"ח? ובכן, בחודשי הקיץ, שבהם התלמידים שוהים בחופשה, נצפה אחוז הנפגעים הגבוה ביותר: כ-20% מהתלמידים נפגעו בתאונות דרכים בחודשים יולי ואוגוסט.
80 אחוזים מהתלמידים נפגעו בדרך עירונית ו-20% בדרך לא עירונית. בשונה מכלל הנפגעים בתאונות דרכים, שנפגעו פחות בדרך עירונית (64%).
כ-79% מהנפגעים נפגעו ביישוב שבו הם גרים (בדומה לאחוז כלל התלמידים שלומדים ביישוב שבו הם גרים), וכ-21% – מחוץ ליישוב שבו הם גרים.
63% מהתלמידים נפגעו כנוסעים, 20% כהולכי רגל ו-17% כנהגים.
תלמידים שנפגעו כהולכי רגל
- 1,649 תלמידים נפגעו כהולכי רגל, כ-20% מתוך כלל התלמידים שנפגעו (בהשוואה ל-9% מן הנפגעים כהולכי רגל בכלל האוכלוסייה).
- מספר תלמידי כיתות יא ויב שנפגעו כהולכי רגל, היה נמוך יחסית לשאר הכיתות (בממוצע כ-145 תלמידים בכיתות א-י וכ-100 תלמידים בכל כיתה בכיתות יא-יב).
- 34% מהנפגעים שלמדו בבתי ספר בפיקוח החרדי היו הולכי רגל – אחוז גבוה יותר מאחוז הנפגעים שלמדו בפיקוח הממלכתי-דתי (24%) והממלכתי (18%).
נפגעים לפי זמן התאונה
- מתוך ימי השבוע, ימי שבת הם הימים שבהם אחוז ההיפגעות בקרב תלמידי החינוך העברי הוא הנמוך ביותר (כ-11% ביום שבת לעומת כ-15% בכל אחד משאר ימות השבוע). האחוז הנמוך ביותר נצפה בפיקוח החרדי – רק כ-5% מהתלמידים הנפגעים החרדים נפגעו בשבת. לעומת זאת, לא נמצא הבדל משמעותי באחוז ההיפגעות מתאונות דרכים בין ימי השבוע בחינוך הערבי.
- בחודשי הקיץ, שבהם התלמידים שוהים בחופשה, נצפה אחוז הנפגעים הגבוה ביותר. כ-20% מהתלמידים נפגעו בתאונות דרכים בחודשים יולי ואוגוסט, לעומת החודשים נובמבר ודצמבר שבהם נפגעו פחות מ-13% מהתלמידים.
- 67% מהתלמידים נפגעו בתאונות שאירעו ביום (בהשוואה ל- 71% בכלל האוכלוסייה ביום), ו-33% בתאונות שאירעו בלילה. 75%-70% מתלמידי כיתות א-ו, 66% מתלמידי כיתות ז-י נפגעו בשעות היום, ו-58% מתלמידי כיתות יא ויב נפגעו בממוצע בשעות היום.
- מתוך כלל התלמידים שנפגעו, כ-50% נפגעו בתאונות שאירעו בין השעות 19:00-13:00. 11% מהנפגעים נפגעו בין השעות 9:00-7:00.
תרשים 1 – תלמידים שנפגעו בתאונות דרכים בשנת תשע"ג לפי שעת התאונה
תלמידים שנפגעו בתאונות דרכים כנהגים[1]
- מבין הנפגעים בכיתות יא ויב נמצא כי כ-39% היו נהגים בעת התאונה. מתוך 372 אלף תלמידים בגילי
18-16, ל-73 אלף היה רישיון נהיגה (כ-20%). - מבין כל התלמידים שנפגעו בתאונות דרכים ושלמדו בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי, 23% נפגעו כנהגים. אחוז זה גבוה יותר מאחוז התלמידים שלמדו בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי-דתי (17%) ושבפיקוח החרדי (16%). מבין תלמידי יא ויב בלבד שנפגעו בתאונות דרכים ושלמדו בבתי ספר מן הפיקוח הממלכתי, 51% נפגעו כנהגים. אחוז זה גבוה יותר מאחוז התלמידים שנפגעו כנהגים ושלמדו בבתי ספר שבפיקוח הממלכתי-דתי (44%) ושבפיקוח החרדי (32%).
תלמידים שהיו מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים כנהגים[2]
- בשנת תשע"ג היה הגיל המינימלי לקבלת רישיון נהיגה גיל 16 לאופנוע, גיל 17 לרכב פרטי, וגיל 18 לרכב משא. מתוך 372 אלף תלמידים בגילי 18-16, ל-73 אלף היה רישיון נהיגה (כ-20%).
- מתוך כלל התלמידים המעורבים בתאונות דרכים כנהגים, 84% נפגעו ו-16% היו מעורבים אך לא נפגעו.
- מקרב התלמידים אשר היו מעורבים בתאונות דרכים, 1,604 היו נהגים, מתוכם 443 נהגים שרכבו על אופניים והשאר נהגו בכלי רכב מנועיים.
- 36% מהתלמידים הנהגים שהיו מעורבים בתאונת דרכים עם נפגעים בשנת תשע"ג, נהגו בכלי רכב פרטי,
כ-28% רכבו על אופניים ו-26% נהגו באופנוע.
תרשים 2 – תלמידים נהגים מעורבים בתאונות דרכים עם נפגעים לפי סוג רכב, תשע"ג
* כולל גם כלי רכב שלא דורש רישיון נהיגה למשאית מעל 3.5 טון.
מתוך 443 התלמידים שרכבו על אופניים בעת תאונת הדרכים, כ-23% היו תלמידי כיתות א-ד, כ-50% תלמידי כיתות ה-ח וכ-27% מכיתות ט-יב. (התפלגות כלל התלמידים שלמדו בכל כיתה באותה שנה הייתה
- כ-9% בכיתות א-ה, כ-8% בכיתות ו-י וכ-7% בכיתות יא ויב).
חלקם של תלמידי החינוך המיוחד[3] בהיפגעות בתאונות דרכים
- מתוך כלל התלמידים שנפגעו בשנת תשע"ג, כ-89% מכלל התלמידים שנפגעו למדו בחינוך הרגיל, וכ-11% (895 תלמידים) למדו בחינוך המיוחד או הוגדרו כתלמידי שילוב (כ-7% למדו בכיתת שילוב בבית ספר רגיל, כ-3% למדו בכיתה מיוחדת וכ-1% למדו בבית ספר מיוחד). אחוז זה דומה לשיעורם בקרב כלל התלמידים בשנת תשע"ג (10% למדו בחינוך המיוחד).
- מבין תלמידי החינוך המיוחד שנפגעו בשנת תשע"ג, היו 69% בנים ו-31% בנות (בכלל תלמידי החינוך המיוחד היו בשנה זו 60% בנים, 40% בנות).
- מתוך 895 התלמידים שנפגעו, 494 נפגעו כנוסעים (55%), 263 נפגעו כהולכי רגל (30%) ו-138 נפגעו כנהגים (15%). זאת לעומת שיעורם היחסי של הנפגעים בחינוך הרגיל: 63% נוסעים, 20% הולכי רגל ו-17% נהגים).
[1] נהג יכול להיות גם תלמיד שרכב על אופניים.
[2] כולל נהגים שנפגעו ונהגים שהיו מעורבים בתאונה עם נפגעים אך לא נפגעו. נהג יכול להיות גם תלמיד שרכב על אופניים.
[3] תלמידים המקבלים שירותי חינוך מיוחד יכולים ללמוד בכיתות מיוחדות (בין אם בבית ספר רגיל ובין אם בבית ספר מיוחד) או בכיתות רגילות. אלה האחרונים מקבלים משאבי חינוך מיוחד (כדוגמת "סל שילוב") כשהם לומדים בכיתה שבה תלמידים שאין להם צרכים מיוחדים.