Q: המטבע הדיגיטלי החינמי שמשגע את המדינה

במענה לשאלה מה זו מערכת טובה, הסביר וילף: "יש כמה נושאים. מערכת טובה תכלול שיפור במערכות ההונאה וההתקפה שמשיתות עלויות גבוהות על סוחרים. יש הרבה חיכוך סביב נושא האבטחה. אם בונים רשת מאפס אפשר לעשות משהו בטוח.

"יש גם את העניין של נוחות השימוש. יש היום הרבה מאמצים בתחום. אפל-פיי (Apple Pay) למשל מנסה לגרום לכל הצ'ק אאוט להיות יותר נוח – אבל אפשר לשפר את זה הרבה יותר. דוגמא אחת היא לעשות אינטגרציה טובה יותר לנקודות המכירה, למשל במסעדות, כך שסועד מסיים לאכול – ופשוט ייצא, כמו בגט טקסי.

"כמו כן, יש הרבה מקום לשיפור בדיווח התשלומים. בפירוט של כרטיס האשראי אתה מקבל שורה קצרה ולא ברורה. למה שלא תהיה משם גישה ישירה לכל החשבוניות, כולל תמונות של המוצרים, קישורים לחוברות הדרכה ולינק לתמיכה של הסוחר?

"בנוסף, כל נושא הערעור על עסקה – במקרים שבהם הסוחר לא נותן את השירות שאמור היה לתת. יש אפשרות לבנות מערכות שמנהלות את הסכסוך הזה ביתר קלות.

"אלה לא המצאות שלי. כל מי שבעולם התשלומים מכיר את הרעיונות הללו. היות שאי אפשר להקים מוצר מאפס, כולם מחדשים על גבי הרשת הקיימת. ב-1997 ניסיתי לפתוח מערכת תשלומים חדשה ואף אחד לא בא. ב-2001 הקמתי את פרוד סאיינס ושם זה היה יותר ממוקד ומוצלח הרבה יותר".

כשנשאל וילף אם זו לא היתה הגישה של מייסדי ביטקוין, או שאר מטבעות הקריפטו ופרויקטים אחרים, הוא עונה: "מטבעות קריפטו זה פתרון מבריק לבעיה שלא קיימת. קריפטו הוא פתרון ליצירת כסף דיגיטלי שלא ניתן לזיוף וללא שרת מרכזי. זה פתרון טוב ומבריק – אבל זו הבעיה הכי פחות מעניינת בעולם התשלומים. זה לא כזה חשוב שהכסף הדיגיטלי שלנו יהיה מבוזר. אין שום בעיה שהכסף שלנו יהיה בשרת מרכזי ומאובטח. זה מה שעובד היום בבנקים. הכסף שלנו היום הוא דיגיטלי ויושב על שרתים ריכוזיים, אצל הבנקים בעיקר, ואין עם זה בעיה… אם המטבע יהיה קריפטו או לא – זו סוגייה זניחה ולא מעניינת. אם צריך לנחש אז לא, אבל זו לא החלטה שקיבלנו עדיין.

במענה לשאלה מה יעשה לכשישיג את המאסה הקריטית של הנרשמים אמר וילף ל'דה מרקר', "השלב השני יהיה לפתח את הרשת. כל היכולות שהזכרנו. לאחר מכן לגייס סוחרים שירצו לקבל Q. אפליקציות לקונים. לאחר מכן להקים ועדה מוניטרית שתהיה מנותקת מהחברה. לבנות רזרבות מוניטריות, כלומר אם בנאדם רוצה להחליף Q לדולר הוא יוכל לעשות את זה בשער מסוים. לאפשר תמיד לאנשים להמיר. את זה עושים על ידי מכירה של Q עתידיים למשקיעים בהנחה שמבוססת על הצמיחה העתידית.

לדבריו, אין גבול למספר המצטרפים, רק הפרס הולך ויורד בהדרגה. "המשתמש מקבל עכשיו 130 אלף Q. השווי של Q אחד מיועד להיות 1 דולר – אבל לא תוכל להשתמש בכל המטבעות מידית. הם ישתחררו בהדרגה – כדי למנוע אינפלציה. כמות המטבעות צריכה להתאים לנפח המסחר. בהתחלה יהיה מעט מסחר אז יהיו מעט מטבעות בחוץ. נוכל להגיע למצב שבו כל המטבעות משוחררים – אם נהיה מערכת תשלומים מובילה בעולם".

באשר ללוחות זמנים להשקה, אמר וילף בראיון ל'דה מרקר': "זה מאוד תלוי בכמה מהר העולם יגיב. אני חושב שיעד טוב להתחלה של מסחר זה שנתיים שלוש. להיות רשת מובילה – בין 10 שנים לאף פעם". לדבריו, הצטרפו למיזם כבר "מאות אלפים. אנחנו בעשרות אלפים ליום, בכל העולם. ישראל רצה יחסית חזק, בין היתר כי אנשים מכירים ויודעים שאפשר לסמוך".